Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Bava Metzia Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הטעו זא"ז מהו איתי אתון עבדין עמי ר"ל דפועל אחד אמר לפועלין אחרים באו ותעבדון אצל הבע"ב שלי ותעשו גם אתם אצלינו אצל חבורתינו האיך אתון עבדין ר"ל דהפועלין שאלו מאתו האיך אתון עבדין. וענה להם רבן מן חמש ר"ל הרוב לוקחין חמש דינרין ואשכחן עבדין מן עשר זהו שהטעה הוא את הפועלין אתון עבדין עמי השתא מפרש כיצד הטעו הם אותו דאמר להו אתון עבדין עמי אצל בעה"ב שלי האיך אתם עבדין. ר"ל דשאל מהן האיך אתין עבדין וענו לו מן עשרה רובן [במקום יומין גי' הראשונים ז"ל רובן] ר"ל דרובן נוטלין עשרה ואשכחן עבדין מן חמשה רובן. דרובן נוטלין חמשה. ובזה הטעו הפועלין אותו. והשתא מפרש האיך בע"ב מטעה הפועלין והפועלין את בעה"ב וקמפרש ואזיל הטען את בעה"ב מהו וקמפרש ואזיל איתי אתון עבדין עם חביריכון ר"ל באו אתם עם חביריכם האיך אינון עבדין ר"ל דשאל להם האיך חביריכון עבדין וענהו מעשר רובן ואשכחן עבדין מחמש זהו שהפועלין הטעו אותו. והאיך הבע"ב הטעה אותן עמך אנן עבדין [כן גי' הריטב"א ז"ל] היך חברין עבדין ר"ל דהפועלין שאלוהו האיך חברין עבדין אצלך ענה להם רובן מן חמשה [ובמקום יומין גרס רובן] ואשכחין עבדין מעשרה:
סלע פסקתי לך שנים אני נותן לך. נוטל מזה ונותן לזה א"ר אילא ובלבד עד כדי שכרו ר"ל דלא יוכל לשכיר יותר מסלע כגון אם נתיקרו פועלים ורוצים ב' סלעים בעד הגמר מלאכה א"י להוציא מאתו אך סלע אחד כפסיקת שכרו אבל לא ב' סלעים ע"ז מיבעיא עד כדון ובלבד עד כדי שכר אותו היום. ובלבד עד כדי שכרו לשעה ר"ל דמיבעיא אם חשבינן כדי שכרו של פסיקת כל המלאכה הגם דהגמר מלאכה שצריך ליתן בעד זה ב' סלעים הוא רק ב' או ג' שעות מ"מ צריך לחשוב כל פסיקת השכר של כל המלאכה או דא"צ לחשוב אלא הפסיקת שכר של אותו היום שפסק או דיחשוב כמה שכר מגיע לפי הפסיקה לשעה ויטול ממנו השכר ההוא לשלם להפועלין אחרים והיא בעיא דלא איפשיטא:
רב אמר כי לי ב"י עבדים אין ישראל קונין זה את זה פי' דהאזהרה הוא שלא ימכר ישראל לישראל וכשם שמוזהר ישראל שלא למכר לישראל חבירו בעבד כן מיזהר הישראל השני שלא יקנה ישראל לעבד ושניהם מוזהרים הקונה והמוכר דאזהרה הוא דאין ישראל קונין זה את זה. ואין האזהרה על המקנה יותר מן הקונה והברייתא דריב"ז במס' קידושין דף כ"ב ע"ב דדרש עבדי הם ולא עבדים לעבדים האזהרה הזאת על שניהן דאין ישראל קונין זה את זה וע"ז פליג ר"י ואמר דאינו כן אלא עבד עברי הוא מתניתא דהברייתא דדרשה עבדי הם ולא עבדים לעבדים הוא אזהרה על עבד עברי שאסור לו למכור א"ע בע"ע. אבל הישראל הקונה אינו עובר באזהרה זו דלי ב"י עבדים וע"ז מסיק ע"ד דרב בין פועל בין בעה"ב יכול לחזור בו. וע"ד דר"י פועל יכול לחזור בו ולא בעה"ב:
הדא אנטיכריסים. ריבית הוא. עי' פ"מ ז"ל והמרא"פ זצ"ל פי' דקאי אשמור לי ואשמור לך דהוי בריבית כההיא יום גריד ורביעה לעיל בפ' א"נ ה"ח אנכש ואתה תעדור וה"ה שמירה דיום זה ויום זה אינן שוין:
אר"י רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו ע"י משכן מלשון זה משמע דיתן במה להקונה שיקנה ממנו פירותיו ע"י משכן. וקשה להבין היכן מצינו שהמוכר ישלם להלוקח בעבור שקונה ממנו. ע"ז אתא ר"א בשם ריב"ח רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו למי שיפייסנו ע"י משכן ר"ל שיתן לסרסור דמי סרסירותו שיפעול אצל הקונה פירותיו שיתן לו משכן על בטחון מעותיו: