Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Bava Metzia Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אר"ה זאת אומרת מנהג מבעל את ההלכה אע"ג דטפי להו בע"ב על אגרייהו. והי' ע"פ הדין מקום למימר דע"ד דהכי טפי להו אגרייהו מ"מ המנהג מבטל ההלכה:
א"ר אימי כל הממ"ת ע"ה חוץ מזו. דבמקום מנהג אם המנהג מסייע להמוציא א"צ לה"ר:
ערבית בין השכמה בין ערבה. גי' הרשב"א ז"ל ערבי שבתות בין השכמה בין ערבה:
כל שכיוצא בה בא לידי זיקת מעשרות. ואיסור אחר גרם לו. אולי צ"ל כל שאין כיוצא בה בא לידי זיקת מעשרות ואיסור אחר גרם לו שכרו סתם פודה ומאכיל מעשר ומאכיל כיון דאין כיוצא בה בא לידי עונת המעשרות לא הוי לי' לאסוקי אדעתי' שכבר בא לידי עונת המעשרות כמו נתפרסו עיגוליו לא הוי לי' לאסוקי אדעתי' שכבר נדרסו ונתחייב במעשר. או דהוי נ"ר ע"כ פודה להנט"ר ומאכיל ומעשר ומאכיל. וכל שכיוצא בי בא לידי זיקת המעשרות כצ"ל אע"פ שאצלו עדיין לא נטבלה אך איסור אחר גרמה לו שכרו סתם אינו אוכל מפני שהי' לו לאסוקי אדעתי' שמא כבר נטבל למעשרות. ובתוספתא גי' אחרת היא וגם שם צריך קצת תיקון:
זה הכלל שהי' ריב"ח אומר כל דבר שאיפשר להתקיים כו' כו' מכאן עד סוף הפרק הוא שייך למס' גיטין ומובא בכאן אגב גררא כדרך הש"ס הזה: