Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והורי על גרמי' לצאת חו"ל כו' המסורת הש"ס לא מציין כאן במסכת מע"ש פ"ה ה"ג:
באיסור ב' פרקים מהו שיהא מותר לעשות כסדר הזה פי' אם בסדר ג' אשפתות מותר וקפשיט נשמעינה מן הדא מוכרין ומוציאין זבלים עם העושים שביעית עד ראש השנה עם העכו"ם עם הכותים אפי' בשביעית ובלבד שלא יפרוק את המשפלות והאי ובלבד קאי ארישא דמוציאין זבלים עם העושים שביעית עד ראש השנה לא אמר אלא ובלבד שלא יפרוק את האשפלות אבל לצאת מוציא פי' כיון דס"ל להאי ברייתא ג"כ דאין מזבלין בשני פרקים הראשונים ע"כ קאי הברייתא לפי משנה ראשונה דאי לפי משנה האחרונה א"כ מותר אפילו לפרק את האשפלות ולזבל את השדה וע"כ הברייתא לפי משנה ראשונה ועכ"ז ס"ל דלצאת מוציא הדא אמרה שהוא מותר גם בשלו להוציא כסדר הזה דבזה אין לחלק בין שלו לשל חבירו דאין תימר דאסור בשלו יהא אסור גם בשל חבירו החשוד:
א"ר ירמי' בפוחת מן האשפלות הא שתים מותר פי' דר"י ס"ל הא דתני מוסיפין על האשפלות ואין מוסיפין על האשפתות הוא דאם ירצה לפחות מן האשפלות ולהוסיפם על האשפתות אז אסור אבל בשיעור אשפלות מותר להוסיף כמה אשפתות כיון דהוא בשיעור אשפלות לא מיחזי כמזבל שדהו אלא אשפה הוא ע"ז קאמר ר' יוסי דאי ס"ד דמיירי בפוחת מן שיעור דאשפלות בזה גם שתים אסור כיון דלא הוי אשפה א"כ מיחזי כמזבל שדהו אלא כי נן קיימין העושה יותר מכשיעור כלומר דעושה אשפתות מן שיעור דאשפלות ומוסיף בשיעור דאשפתות הוי יותר מכשיעור דהא אינו פוחת מן האשפלה על הוספת דאשפה אשפתות בזה ג"כ אסור אפי' דעושה בשיעור דאשפלות ומביא ראיה כהדא דתני אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפתות דר"מ וחכ"א מוסיפין על האשפלות ואין מוסיפין על האשפתות ומוסיפין על המשפלות לא בכשיעור פי' דע"כ ר"מ ס"ל דאין מוסיפין על המשפלות הוא ע"כ בכשיעור דג' אשפתות דאל"כ אלא דפוחת מג' אשפתות ועושה אשפה אחת משלשים אשפלות למה אס ר אליבא דר"מ באופן זה להוסיף על המשפלות אלא ע"כ דאינו פוחת משיעור אשפתות ורק דמוסיף על המשפלות בזה אסור אליבא דר"מ מוכח ממילא דלרבנן שרי באופן זה להוסיף על המשפלות ודכוותיה אין מוסיפין על האשפתות אפילו בשיעור דאשפתות דמוכח כן מברייתא מהא דר"מ דממתניתין לא מצי לאכוחי דלמא הא דמוסיפין על האשפלות הוא נמי דפוחת מן האשפתות ומוסיף על האשפלות אבל מברייתא מוכח שפיר דאם בפוחת מן האשפתות ומוסיף על האשפלה בזה לא הי' פליג ר"מ וכן מוכח מירושלמי לקמן (בהלכה ב') דלר"מ הא דאסור לעשות אוצר במקום אחד דווקא יותר משיעור ל' אשפלות אבל בשיעור דל' אשפלות מותר לעשות אוצר במקום אחד וע"כ הא דר"מ ס"ל דאסור לה סיף על האשפלות היינו דווקא בעושה יותר מל' אשפלות דהוא יותר מכשיעור דג' אשפתות אבל אם עושה אשפה יותר מעשרה משפלות ולעומת זה פוחת אשפה אחת בודאי שרי וע"כ הא דאוסר להוסיף על המשפלות היינו דווקא בכשיעור של ג' אשפות אבל אם פחות מן השיעור דג' אשפתות מותר להוסיף על המשפלות אלא דווקא בעושה גם האשפתות כשיעור וע"כ כשמוסיף על האשפלות הוי יותר מכשיעור וא"כ מוכח ע"כ דחכמים דפליגי אר"מ מיירי נמי בעושה האשפתות כשיעור וכמו כן דמוסיפין על האשפות מיירי ג"כ אפי' דאיכא שיעור דאשפלות וזה מסתיע לפי' הרע"ב ז"ל במשנה ג':
ולמה תניתה תריין זימנין פי' פלוגתא דר"ש וחכמים ומשני כאן בפוחת מן האשפלות ברם הכא בעושה כשיעור פי' דאליבא דר"ש הוי רבותא דבמשנה אחת מיירי בפיחת מן האשפלות וזהו מוסיף על האשפתות ובמשנה אחת קמ"ל בעושה כשיעור אשפלות ומוסיף על האשפתות ובשתיהן רבותא קמ"ל דבפוחת רבותא כמו דא"ר יוסי לעיל אם בפוחת אפי' שתים אסור אליבא דחכמים ובמשנה אחת קא משמע לן רבותא בעושה כשיעור אשפלות בכל אשפה וא"כ כשהוא מוסיף על האשפתות נמצא דמוסיף על השיעור של ל' אשפלות ומסיק ותני כן על דר"ש ובלבד שלא יפחות לאשפה מג' משפלות וחכמים אוסרין ע"כ הא התוספתא אלמא דר"ש ס"ל דמותר לפחות מהאשפלות ולהוסיף על האשפתות דגרסינן במתניתין בדברי ר"ש מותר וזהו הגירסא הנכונה המוסכמת ודוק:
בעושה יותר מכשיעור אבל בכשיעור זה קאי אמתניתין עושה אדם זבלו אוצר ר"מ אומר עד שיעמיק ג' וקאמר הא דאמר ר"מ עד שיעמיק הא לא"ה אסור היינו דוקא בעושה יותר מכשיעור ל' אשפלות במקום אחד אבל בכשיעור בג' מקומות מותר במקום אחד לא כ"ש וזהו מסתעייא לפי הרע"ב ז"ל:
פתר לה תרין פתרון הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י מחליף הגירסא וגרסינן כאן כשהיה לו דבר מועט בתוך ביתו ער"ש כו' ראב"ע אוסר שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום ע"ז פריך ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית:
הוין בעי מימר מ"ד תמן מפני מראית העין כו' מ"ד מפני שהוא מכשיר את צדדי' לזריעה אבל ל"ל מפני מראית העין הכא מה אית לך ע"כ לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום פי' דע"כ פתר לה כפיתרא חורן שהיה לו דבר מועט בתוך ביתו עי"ש:
ואם היו עושין עמו בשבתות כו' מהרא"פ ז"ל גריס בשם התוספתא ואם היה שכר חודש שבת כו':
א"ר יוסי צא חצי טפח לסיתות מכאן כו' נמצא ג' נדבכים של שנים עשר טפחים פחות מכאן אינו לא גדר ולא מחצב בירושלמי שת"י מוסגר תיבת אינו לא גדר ולא. וקאי ציון על המתניתין דגרסינן פחות מכאן מחצב ע"ז אר"י בד"א דמחצב וגוממו עד פתות מן הארץ טפח בזמן שנתכוין לתיקון שדיהו כגי' התוספתא ומובא בפ"מ ז"ל אבל בשלא נתכוין אפילו יותר מותר ורשב"ג ס"ל להיפך וכדי שלא למתוק לגמרי ארבע תיבות הללו יש לומר דה"ג פחות מכאן אינו גדר אלא מחצב:
לא סוף דבר פי' לאו דווקא בשזעזעתן המחרישה אלא אפילו מחרישה עתידה לזעזען:
א"ר יוסי מתניתא אמרה כן פי' מילתא באנפי' נפשיה הוא דר"י קמ"ל דבברייתא אמרה כן באופן הזה ולא כמתניתן דידן דבמתניתן דידן תני אם יש שתים של משאוי שנים שנים הרי אלו ינטלו דסבירא ליה למתניתן דאפי' כל האבנים אין בהם משאוי שנים שנים מכל מקום כיון דנמצא שתים שיש בהם משאוי של שנים שנים בגללם ינטלו כולם כדפי' הרע"ב ז"ל אבל בברייתא פליגי וסבירא ליה דאם יש בכל אחד ואחד משאוי של שנים שנים דר"ל דבעינן בכל אבני השדה שיהא בו משאוי של שנים שנים ופליגי אמתניתן דידן כן למדתי מפי' מלאכת שלמה ז"ל:
ר' יעקב בר' בון בשם רשב"ל זאת אומרת אסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו דו מנכיש ויהיב עיסביה עליהן בירושלמי שת"י נמחק תיבת זאת אומרת והרב ר' ש' שירילו ז"ל מובא בספר מלאכת שלמה ז"ל מפרש דהאי בבא דגרגיר של צרורות קאי על כל השנים דאסור ללקט מתוך שדה חבירו ומשום דאל"כ מאי קמ"ל:
ר' קריספא אמר בשם ר"י חנניא בן גמליאל באיסור ב' פרקים הראשונים הוא מתניתא פי' דווקא למשנה הראשונה דאסור חרישה בב' פרקים אסור בנין אבל לפי משנה אחרונה דמותר חרישה ער"ש מותר גם בנין ומביא ראי' תני ר"י ור"ן מתירין כצ"ל וכן היא מפרשת בתוספתא וע"כ דמתירין מטעם לפי דקי"ל כמשנה אחרונה דר"ג וב"ד התירו ב' פרקים וע"כ דמתירין מאיסור ב' פרקים וכא דאסרינן הוא ג"כ מאיסור ב' פרקים אבל לפי משנה האחרונה דב' פרקים מותר בחרישה מותר ג"כ בבנין דבנין לא חמיר מחרישה ובמקום דמותר חרישה מותר בנין ג"כ ר"ש בעי אם באיסור ב' פרקים בהדא תנינן לתרוש מותר ולבנות אסור דע"כ דלא תלו איסור בנין באיסור שני פרקים ובהיתר שני פרקים אלא אפי' לבתר היתר ב' פרקים דחרישה מותר וע"כ בנין אסור דהא תנינן בהדיא דלחרוש מותר ולבנות אסור וע"כ דאפי' לפי היתר ב' פרקים ג"כ אסור בנין אלמא דבנין חמור מחרישה וקפריך הגמ' אם בהיתר ב' פרקים בהדא תנינן אבל בונה היא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית כלומר אם דאפילו בהיתר ב' פרקים על החרישה מ"מ בנין חמור מחרישה, א"כ האיך תנינן דבונה בשביעית גופא משפסקו הגשמים דהוא מתקן למוצאי שביעית ולפי זה ענין קיל מחרישה דחרישה אסורה בשביעית אפי' ביום האחרון של שביעית שהוא בוודאי לצורך מוצאי שביעית כדקי"ל לא יטייב ולא ידייר אפי' למוצאי שביעית וכל עבודת הארץ אסור אפי' שהוא לצורך מוצאי שביעית ואילו בנין שרי אלמא דבנין קיל משאר עבודת הארץ גופיה ע"ז אר"מ יאות אר"ש הדא קמייתא כלומר רישא דמתניתין דמיירי בער"ש דלחרוש מותר ולבנות אסור דהגם דבנין קיל משאר עבודות הארץ גופא מ"מ לענין תוספת שביעית חמור מחרישה דחרישה האי טעמא דמתירן במשנה האחרונה משום דראוי למוצאי שביעית אבל בנין אינו ראוי למוצאי שביעית דהא לאחר פסיקת הגשמים צריך לבנות מדרגות פעם שני דע"י הגשמים מתקלקל הראשון ובכל שנה צריך לבנות חדשה אחר פסיקת הגשמים וע"כ הוא לצורך שביעית ע"כ בזה חמור בנין מחרישה משא"כ בעבודת הארץ דשביעית גופה דחרישה אסורה אפי' לצורך מוצאי שביעית משא"כ בנין דאינו בארץ גופיה מותר בשביעית כיון שאינו לצורך שביעית אלא למוצאי שביעית ונקיט כללא זו בידך דאיסורא דבנין היא דווקא משום תיקון שביעית אבל שאר עבודת הארץ בשביעית אסור אפי' לצורך מוצאי שביעית אבל לענין תוספת לא התירו במשנה האחרונה רק דווקא הדברים שמועילין גם למוצאי שביעית א"כ מותר לתקן ערב שביעית על מוצאי שביעית דדווקא בשביעית אסור לתקן לצורך מוצאי שביעית אבל בערב שביעית מותר לתקן על מוצאי שביעית ודווקא דעושה בערב שביעית תיקון שאינו שייך על מוצאי שביעית כלל כי אם על שביעית כבנין מדרגות זה אסור אפי' למשנה האחרונה ונמצא לפי דברי ר"מ דהטעם דמשנה אחרונה דהתירו הוא דווקא משום דמהני. תיקונו לצורך מוצאי שביעית ע"ז מסיק הגמ' דמתניתא פליגי ע"ז לא אשכחן דמותר עבודת הארץ בשביל מוצאי שביעית אלא בדבר אחד בלבד דהוא הבנין מדרגות לאחר שפסקו הגשמים דמוכח דרק למוצאי שביעית עושה דלא חזי על שנת השביעית אבל היכי דגם על שנת השביעית חזי בזה לא אמרינן האי התירא ומדויק תיבת אלא והיינו דמסיק מתניתא לא אמרה כן אלא אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית אבל לחרוש קודם שביעית שהוא מתקן למוצאי שביעית לא שמענו וע"כ הא דמותר לחרוש קודם שביעית למשנה האחרונה הוא מטעם שהושוה לשבת בראשית כדאיתא בריש מכילתין ואפילו מתקנו לצורך שביעית כמו בערב שבת בראשית דמותר לטרוח בערב שבת בשביל שבת כן נמי בשביעית מותר לתקן ערב שביעית על שביעית וא"כ גם בנין מותר וע"כ דבאיסור ב' פרקים מיירי מתניתן אבל לפי משנה האחרונה גם בנין מותר וכן המסקנא וכן פסק הרמב"ם ז"ל ודו"ק:
סליק פירקא בס"ד: