Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עבד תושב לעולם גר ותושב הרי הוא כגוי לכל דבר פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ דפסק הרמב"ם ז"ל בה' א"ב פי"ד דהלוקח עבד מן הנכרי אם רצה לקבל עול מצות כגר עושין עמו כסדר שעושין עם הגר ואם אינו רוצה מגלגלין עמו י"ב חודש ומוכרו כו' ואם התנה עמו מתחלה שלא ימול ולא יטבול אלא יהי' גר תושב מותר לקיימו בעבודתו כשהוא גר תושב כו' עכ"ל ז"ל עיי"ש הרי דאם בתחלה לא קיבל עליו להיות גר תושב אלא לא רצה כלל מגלגלין עמו י"ב חודש ומוכרו וכו' ולא מהני שיקבל עליו אח"כ להיות גר תושב אלא א"כ התנה בתחלה ע"ז. אבל אם לקחו בתחלה סתם בלא תנאי הרי בסתם לקחו ע"כ לשם גר והעבד אינו רוצה אח"כ רק להיות גר תושב לא מהני כיון דמתחלה לא התנה עמו ע"ז ולקחו סתם וסתם ע"כ לשם גר הוא ולא מהני כשרוצה אח"כ להיות גר תושב. ועפ"ז מתפרש הכא יפה עבד תושב לעולם אם כשלקחו לשם עבד תושב נשאר עבד תושב לעולם גר ותושב פי' אם כשלקח לשם גר ואח"כ רוצה להיות תושב הרי לא מהני והרי הוא כגוי לכל דבריו וכדמסיים ר"ש ב"ח ב"י בשם ר"ח גר ותושב כשלקחו סתם דלשם גר הוא. ותושב כלומר דרוצה אחר המכירה להיות תושב מגלגלין עמו י"ב חודש אם חזר בו הרי יפה ואם לאו הרי הוא כגוי לכל דבר. ועי"ז מובן הא דקאמר מתחלה. עבד תושב לעולם פי' דאם לקחו לעבד תושב א"צ לגלגל עמו אלא לעולם הוא עבד תושב אבל לשם גר ותושב פי' כשלקחו לשם גירות ורוצה להיות אח"כ תושב אסור להשהותו לעולם אלא הרי הוא כגוי ומגלגלין עמו י"ב חודש:
ר"ש ב"ח ב"י בשם רבי גר תושב צריך לקבל עליו ע"מ שיהא אוכל נבילות. פי' דצריך לקבל עליו כל המצות חוץ מאיסור נבילות וזהו כדעת אחרים המוזכר בבבלי במס' ע"ז דף ס"ד ע"ב עיי"ש. וס"ל דלא כתניא תנא דמובא אח"כ דצריך שיקבל עליו כל המצות חוץ ממילה והוא ס"ל דמקבל עליו כל המצות חוץ מאיסור נבילות ע"ז אמר ר"ה יאמרו הדברים ככתבן וכדמפרש ר"י בר ר"ח לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה פי' דאע"פ דנחלקו ר"מ ור"י באם דברים ככתבן או לא דר"מ דרש לגר במכירה מנין ת"ל תתננה ואכלה או מכור לנכרי בנתינה מניין ת"ל תתננה ואכלה או מכור לנכרי נמצאת אומר אחד גר ואחד נכרי בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ ר"י אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה. ולפ"ז אם הדין כאית תניא תנא דגר תושב צריך לקבל עליו כל המצות שכתוב בתורה. בלבד שלא ימול א"כ ע"כ דגר תושב אסור לאכול נבילות. והיכי שייך הקרא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה הא גר תושב אסור בנבילה וע"כ דאין הדברים ככתבן אלא ע"כ דהאי ואכלה לא קאי אגר וע"כ נתפרש הקרא הכי לגר וגו' תתננה. תתננה ואכלה או מכור לנכרי וקאי תתננה אלמעלה ואלמטה דל"ל דקאי תתננה אלמעלה דווקא והדברים ככתבן כדא"ל לר"י א"כ היכי מסיק הקרא ואכלה [דע"כ ההתחלה הוא מתיבת תתננה אי האתנחתא על תיבת תתננה דל"ל דההתחלה הוא מתיבת ואכלה ותתננו קאי אלמעלה והתחלה על למטה מתיבת ואכלה ז"א דואכלה לא הוי התחלה כמובן] ול"ל דקאי אלמטה לגמרי א"כ מהו לגר אשר בשעריך דאין לו שום פירוש וע"כ דקאי אלמעלה ואלמטה האי תתננה כמו לר"מ רק מכור לא קאי אלא אלמטה אבל תתננה קאי אלמטה ואלמעלה וא"כ להאי מ"ד ע"כ ל"ל דדברים ככתבן לגר בנתינה דווקא ולנכרי במכירה דווקא ז"א דא"כ האי ואכלה דכתוב לבתר תתננה אהי קאי וע"כ דתתננה קאי אלמעלה ואלמטה. וע"כ דלנכרי בין במכירה בין בנתינה מותר. אבל לפי מה דס"ל לרבי דגר תושב מותר באכילת נבילה. א"כ יכול למימר דהדברים ככתבן. דתתנה ואכלה קאי דווקא על גר ומכור לנכרי קאי דווקא אנכרי אבל לנכרי בנתינה לא דתתננה ואכלה קאי דווקא אגר תושב והיינו דקאמרינן א"ר הילא ואמרו הדברי' ככתבן כדמסיק ריב"ח לגר אשר וגו' תתננה ואכלה פי' דקאי ואכלה אגר א"כ יכול למימר דתתננה לא קאי אנכרי רק אגר לחודה ובאמת ואכלה:
ולפי דברינו אלה מובן דהא דגרסינן. אית תניא תנא גר תושב אין מקבלין אותו עד שיקבל עליו את כל המצות שכתוב בתור'. ופליגי על רבי דס"ל חוץ מאיסור אכילת נבילות אלא מקבל עליו הכל רק דאינו מל עצמו. ומכאן מוכח דגר תושב א"צ למול א"ע אליבא דכולהו תנאי למ"ד דצריך לקבל ז' מצות ג"כ א"צ למול א"ע וכדעת המהרש"א ז"ל במס' סנהדרין דף נ"ח עיי"ש דכתוב בהדיא דגר תושב שמוזכר בתורה א"צ למול א"ע. והמל"מ ז"ל בפ"י מה' מלכים ה"ז פליג עליו וס"ל. דגר תושב המוזכר בתורה צריך למול א"ע והא דלא חשוב רק שיקבל ז' מצות ולא חשוב ח' דהוא מילה משום דלא חשוב קום ועשה עיי"ש ולפי הירושלמי הזה מוכח כדעת המהרש"א ז"ל ודוק:
ר' בא בשם ר"ח בר אשי גר תושב מבטל ע"ז כגוי כצ"ל וכן מסיק מפורש בסמוך ותיבת עד שיכפור נשתרבב מהא דלעיל ודוק:
אף בסכין של מילה כן אף במצה כן עי' בדברינו במס' סוכה פ"ג שם מבואר היטב בס"ד עיי"ש:
תני אין בין פצ"ד לכ"ש אלא הלכות רופאין כו' עי' בחוט המשולש סי י"א שמבאר זאת ודוק:
תמן תנינן. כל האסורין לבוא בקהל. מותרין לבוא זב"ז כו' חיילי' דר' יוסי מן הדא כו' כמה דאת אמר תמן אם כהן ברור הוא כו' אף הכא ישראל ברור הוא עי' בבבלי מכילתין דף ע"ו ע"א ב"מ מר"ש פצ"ד כהן מהו בגיורת כו' פצ"ד ישראל מותר בנתינה כו' עיי"ש:
ע"ד דר"י ממזר לא ישא ממזרת פי' אם הוא אוסר לבוא זב"ז אפילו במין אחד ופשיט נשמעינה מן הדא דמר ר"א תני ר' יעקב קומי ר"י ר' יצחק בר טבליי בשם רשב"ל דברי ר' יהודא. ממזר לא ישא ממזרת כדי שיתכלו ממזרים מן העולם פי' מדרבנן. וה"פ דמתניתין דכל האיסורין לבוא בקהל מותרין לבוא זב"ז. ור"י אוסר מדרבנן כדי שיתכלו מן העולם. ע"ז שאל ודכוותה. עמוני לא ישא עמונית ולכאורה צ"ב מאי שאלה היא זו פשיטא דאסיר. דהא קי"ל. עמוני ולא עמונית. ע"ז מסיק א"ר יוסי בר רבי בון על דרבנן נצרכה פי' דשאלה הזאת מקשה לא אליבא דרשב"ל דמוקי האי דר' יהודא דמתניתין. דאוסר. הוא מדרבנן שאסורין ממזרין לישא זא"ז כדי שיכלו מן העולם אליבי' לא פריך כלל רק דפריך על דרבנן דפליגי על רשב"ל בפירושא דמתניתין וס"ל. דר' יהודא אוסר לבוא זב"ז כגון עמוני ומצרית וממזרת דס"ל כיון דעמוני לא יבוא בקהל ע"כ בכל שום קהל לא יבוא. דאפילו כל אחד מן הפסולין חשוב קהל ד' בפני עצמו וע"כ מוזהרין כל אחד שלא יבוא בקהל ד' דכל אחד חשוב קהל ד' לגבי חבירו ע"כ אסורין לבוא זב"ז רק כל אחד נושא את קהל שלו מצרי מצרית וממזר ממזרת אבל ממזר ומצרי לא ישא זא"ז דכל אחד חשיב קהל ד' בפני עצמו. ע"כ שניהם אסורין לבוא זב"ז כדמסיק דאין יסבור ר' יהודא. גרין פסולין קהל ד' אינון. וה"פ דמתניתין דכל האסורין לבוא בקהל מותרין לבוא זב"ז ור' יהודא אוסר לבוא זב"ז משום דגרין פסולין קהל ד' אינון. ואינן מותרין רק לישא כל אחד במינו ממזר לממזרת ומצרי למצרית א"כ מה יעשה עמוני לישא בת מינו דהוא עמונית אינו יכול דהא היא הוי קהל ד' אצלו דהא קי"ל עמוני ולא עמונית ולישא מצרית אינו יכול דהוא קהל ד' אצלה וא"כ קשה אליבא דרבנן דמפרשי פלוגתא דת"ק ור' יהודא. אם כל האסורין לבוא בקהל מותרין זב"ז מין בשאינו מינו א"כ לפ"ז קשה לר' יהודא האיך יעשה עמוני ע"ז משני א"ר מתני' משחררין לו שפחה פי' דכיון דס"ל לר' יהודא דכל האסורין לבוא בקהל אסורין זב"ז משום דס"ל דקהל גרים אקרי קהל ואפילו הגרים הפסולין לבוא בקהל נמי קהל אקרי וחשוב עמוני קהל לנגד מצרי ע"כ לפ"ז יש תקנה שישא משוחררת דאפילו לר"י דס"ל קהל גרים אקרי קהל הנ"מ קהל גרים הוי קהל גמור כישראל אבל קהל משוחרר לא אקרי קהל גמור ממש כישראל דהרי ביבמות דף כ"ג עבדינן צריכותא בין שפחה לנכרית דאי אשמועינן שפחה משום דאין לה חייס אבל נכרי דאית ליה חייס ופרש"י ז"ל דשפחה אין לה חייס דעם הדומה וכו' אבל נכרי אית לי' חייס ואי אשמועינן נכרית משום דלא שייכה במצות כו' עיי"ש וא"כ מדמצינו לר"י דאפילו האומות השפלים שהרחיקן הכתוב. לבוא לקהל אפילו כשנתגיירו ובאים לדת ישראל מ"מ אסורין לבוא בקהל האומות השפלים הללו. עמוני ומואבי ומצרי משום שהצירו לישראל עמוני ומואבי לא קדמו בלחם ובמים ומצרי ואדומי הצירו עוד יותר לישראל במצרים. וע"כ אפילו כשהרחיקן הכתוב. להאומות שפלים הללו. מ"מ מצרי אומה שפילה יותר ועמוני חשוב קהל ד' לנגד מצרי כמו כן חלוק סתם גר משפחה לענין לקרי קהל ד' גמור דגר עדיף ממשוחרר משום דאית לי' חייס אבל שפחה אומה שפילה יותר דדומה לחמור דלא חייס. והא דשפחה עדיפה מנכרית דשייכי במצות זה לא שייך לבתר שנתגיירו ומאי נפ"מ בין אם נתחייבה תחלה במצות איזה שנים קודם לנכרי כיון דאחר הגירות תרווי' שוין לענין חיוב מצות דהא לענין לקרות קהל ד' לא אזלינן בתר השתא לאחר גירות דהא עמוני ומצרי תרווי' נתגיירו ונכנסו לדת ישראל ככל הגרים. ומ"מ עמוני ומואבי רחקן הכתוב משום דבהיותן נכרים הוין אומה שפילה יותר. וכמו כן בין עמוני למצרי. דנמי ס"ל לר"י דאפילו לאחר הגירות נמי חשוב עמוני קהל ד' לנגד מצרי משום דמצרי הוי מאומה השפילה ביותר מעמוני [ועוד דלפי המסקנא גרע שפחה מנכרית משום דאין לה חייס עי' במכילתין דף כ"ג תוס' ד"ה ואי ובתוס' ז"ל מס' סנהדרין דף פ"ג ע"ב ד"ה טבו"י עיי"ש דבחד קרא הוי מוקמינן. דשפחה גרוע מנכרית עיי"ש] וע"כ לפ"ז גר הוי קהל ד' גמור לגבי משוחרר ולפ"ז לר"י לשיטת הירושלמי דס"ל דכל הגרים נתרבו בקהל ד' ורק מדריגות יש דאינו קהל ד' גמור דעמוני אסור לבוא בקהל ישראל גמור דהוי קהל ד'. ומצרי אסור לבוא בקהל עמוני דהוי קהל ד' אצלו א"כ כמו כן עבד משוחרר אף דמשוחרר הוי בקהל ד' אבל לא הוי קהל ד' גמור כישראל ומותר לעמוני לבוא למשוחררת דאינה כקהל ד' גמור וכיון דמשוחררת אינה כקהל ד' גמור ע"כ מותרת לעמוני וכיון דבקהל ד' שאינו גמורין חשוב עמוני יותר מכולן דהוי הוא קהל ד' לנגד מצרי ואדומי אינו נופל גם ממשוחררת דהוי נמי בכלל קהל ד' שאינו גמור ומדריגת משוחררת אינו עולה על מדריגת עמוני דהא תרווייהו הוין קהל ד' שאינו גמור החשובין יותר וכיון דמשוחררת לא הוי כקהל ד' גמור הוי במדריגת קהל ד'. כמו עמוני. דהא עמוני נמי נקרא קהל ד' שאינו גמור והוי עמוני ומשוחרר בחד מדריגה ונמצא דלר"י קהל גרים הוי קהל כישראל גמור אבל קהל משוחררין הוי קהל כעמוני בחד מדריגה וכ"ז דווקא לשיטת הירושלמי דאף דכל הגרים אפילו פסולין נמי נתרבו דהוי קהל ד' ומדריגות מדריגות יש א"כ משוחרר נמי אף דפשיטא דהוי בקהל ד' מ"מ מדריגות מדריגות יש ואינו קהל ד' גמור משא"כ לשיטת הבבלי במס' קידושין דף ע"ז ע"ב דמסקינן שם באוקימתא דרבא דלר"י גר פסול אינו בקהל ד' כלל וליכא מדריגות כלל ע"כ שפיר פריך בדף ע"ז ע"ב אליבא דר"י מצרי שני במה יטהר. דל"ל דישא משוחררת ז"א מלבד דמצרי עומד בקהל ד' שאינו גמור במדריגה גרוע יותר ממשוחררת דמשוחררת הוי קהל ד' אצלו. מלבד זה כיון דלשיטת הבבלי ליכא מדריגות כלל בקהל ד' בגרים הפסולין כמו כן ליכא מדריגות בגרים הכשרין לקהל וע"כ אסור למצרי לישא משוחררת כיון דהוא אסור לבוא בקהל ומשוחררת הוי כגר גמור דאקרי קהל גמור. ולישא שפחה ולשחררה אח"כ להבנים ז"א דכבר תירץ הרשב"א ז"ל דא"כ לא הוי דור שלישי דמצרי אלא דהוי עבד משוחרר עיי"ש משא"כ להירושלמי כיון דלר"י גריס פסולין נמי נקרא קהל ד' וחלוק למדריגות. וע"כ מצרית אסור בעמוני כמו כן בגרים כשירים נמי יש מדריגות גר ומשוחרר גר הוי קהל ד' כישראל. ומשוחדר הוי קהל ד' אבל לא כישראל גמור כמו דעמוני הוי קהל ד'. אבל לא כישראל גמור. ומ"מ משוחררת מותר בישראל ג"כ אפילו אי קהל משוחרר לא הי' אקרי קהל כלל דהא לא נאסר לבוא בקהל רק עמוני ומואבי ומצרי ואדומי אבל לא גרים משאר אומות אפילו למ"ד דקהל גרים לא אקרי קהל מ"מ מותר בישראל [ומה שכ' הק"ע ז"ל והפ"מ ז"ל. דנושא שפחה ומשחררין אח"כ לבני' עיי"ש אינו מובן לי דא"כ האיך משכח"ל הא דכ"ר גבי עמוני דלא יבוא בקהל עד עולם האיך משכח"ל עד העולם הא לא משכח"ל עמוני לעולם דהא לא הוי שוב דור שני עמוני אלא עבד. כמו שכ' הרשב"א ז"ל הנ"ל דליכא לאוקמי' דמצרי יטהר ע"י שפחה דא"כ לא הוי דור שלישי דמצרי אלא משוחרר ונזכרנו דבריו ז"ל בסמוך וה"נ דכוותי' דהאיך משכח"ל איסור עמוני לעולם דהא דור שני לא הוי עמוני כלל אלא עבד אלא ע"כ כדברינו. ומסיק הגמ' ודכוותה. מצרי לא ישא מצרית פי' דעכשיו חוזר להא דלעיל אליבא דרשב"ל דמפרש למתניתין. דכל האיסורין לבוא בקהל כו' ר"י אוסר אפילו מין במינו מדרבנן. כדי שיתכלו פסולין מן העולם אם דכוותה. מצרי ראשון לא ישא מצרית ראשונה משום דבניהם יהי' פסולין. או דילמא דווקא ממזר לממזרת אוסרים רבנן. משום דאיסורין איסור עולם אע"פ שיש תקנה כר"ט משא"כ מצרי ראשון למצרית ראשונה כיון דדור שלישי יטהר לא אסרו רבנן ופשיט נשמעינה מן הדא א"ר יהודא בנימין וכו' אלמא דלר"י גופי' מותר למצרי ראשון לישא למצרית ראשונה משום דדור יטהר מאיליו: