Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' ניחא בר סבא בעי קומי ר' יונה למה לינשא אפילו קידש למה אלמנה אפילו בתולה ונשאר בקושיא ולא משני מידי:
ואילין אינון זו וצרה אית לי' חורנין צרת סוטה כו' המפרשים ז"ל דוחקים את הפירוש של זו וצרה עד שהק"ע ז"ל מחקו ועי' בנו"י ז"ל ולפענ"ד נראה דה"פ דמשום דבעי מקשה מאחות חליצה. ובאמת אחות חליצה מד"ס והתנא נקט רק אלו שמד"ת והא דהוי מד"ס נקט בסיפא שניות מד"ס שני' לבעל כו' שני' ליבום ולא שני' לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל ונכלל כל מה דהוי מד"ס ולמה צריך לפרוט אחות חליצה שהיא מד"ס לחוד ע"ז מקדים דצריך ע"כ לאשמועינן דנפ"מ בין מד"ס דאחות חליצה לכל שמד"ס. דאילו כולן אינן אסורות רק הם לחודיי' משא"כ אחות חליצה איכא איסור גם בצרתה ע"כ קשה דישמע לן עוד אחות חליצה דאסורות אפילו צרותיהן וע"כ מקדים ואילו אינון זו וצרה בתמי' הא אית לך חורנין דיכול לאשמועינן זו וצרתה וישמע לן איסור צרה צרת סוטה אסורה ליבם. אחיו שבא על אחות חליצתו מותרת לבעל ואסורה ליבם ובזו הוי זו וצרתה כדקי"ל אסור אדם בצרת קרובת חליצתו. וכן לקמן בה"ג גבי אסורות לאלו ואלו דקפריך דליחשב חליצה אף דחליצה הוי מדרבנן מ"מ נפ"מ בזה לכל דרבנן לענין צרה:
כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל כו' המפרשים ז"ל מחקו כל השורה הזאת וכל הבבא שאין שייכות לכאן. ובאמת ברור הדבר בלא ספק שבמקום חלל צ"ל פצ"ד. וכן ע"כ מוכרח הוא מפורש לקמן בה"ב דחשוב פצ"ד שנשא כשירה ויש לו אח כשר ובה"ג חשוב פצ"ד שנשא כשירה ויש לו אח פצ"ד וע"כ חשוב לו בבבא דרישא ג"כ כשר שנשא כשירה ויש לו אח פצ"ד ועי' בבבלי במכילתין דף פ"ד ע"ב גבי שייר פצ"ד. ועי' בפירש"י ז"ל דחשוב לכל הג' בבות הללו וע"כ דגם בירושלמי חשוב נמי כן ושייך להקושיא ע"ז אמר הדא מסייעא לר' יונה ודוק:
ואילון אינון הא אית לך חורנין המחזיר את גרושתו משנשאת אסורה לבעל ומותרת ליבם. פי' משום דגרסינן בבבלי במכילתין אי משום פצ"ד לאו שיורא הוא דהא תני חייבי לאוין כו' עי' בתוס' ז"ל ד"ה שייר פצ"ד דכתבו שם ובפצ"ד לא שייך הק"ו במותר לה אסורה כמו במחזיר גרושתו אפי' כשנעשה פצ"ד אח"כ עיי"ש וכונתם ז"ל דאי שייך ק"ו במותר לה אסורה א"כ לא שייך למימר דפצ"ד לאו שיורא הוא דהא תני ח"ל הא טובא קמ"ל דמותר ליבם דלא נימא ק"ו במותר לה כו' וע"כ מדייק הירושלמי למיתני מחזיר לגרושתו לאשמועינן דלא נימא ק"ו קמ"ל דמותרת ליבם וכן הוא שבא על אחות חליצתו היא דבר והיפוכו מרישא וברישא כבר כתבנו דבאחות חלוצה איכא חידוש בצרה ובפצ"ד הוי אותו חידוש דלא אמרינן ק"ו במותר לה כו' אפילו כשנעשה פצ"ד אח"כ ולאו דהכונה הוא דליתני תרווי' מחזיר גרושתו ופצ"ד ז"א דהא תרווי' שוין ואין בזה חידוש דהא תני ח"ל כדאיתא בבבלי אלא העיקר דצריך לאשמועינן דבר חדש מה שאין נמצא בח"ל דחשוב במתניתין ע"ז מקשה הא מחזיר גרושתו הוא חידש מה שאין בח"ל. דקחשיב במתניתין וא"ל פצ"ד הוי ג"כ אותו דבר חדש מה שאין בח"ל דקחשיב במתניתין ודוק:
ואילון אינון הא אית לך חורנין. סוטה אסורה לזה ולזה וניתוסף חידוש דאסור היבם בצרה ג"כ כנ"ל חליצה אסורה לזה ולזה וניתוסף ג"כ בצרה ליבום דהא לא גרע צרת חליצתו מצרת קרובת חליצתו וכן פצ"ד דבר והיפוכו ודוק:
ר' ליונטי בעי קומי ר' יונה בת כהן שנשאת לישראל חוזרת ואוכלת בת ישראל שנשאת לכהן הואיל והיא ראוי' לאכול למה אינה אוכלת פי' דמקשה מניין לנו גוף הדין כשמת הכהן חוזרת לאיסורה דהא לא מצינו רק הדין לקולא דכשמת הישראל ב"כ כי תהי' אלמנה וגרושה מבעלה ישראל חוזרת לאכול אבל היכן מצינו לחומרא דבת ישראל כי תהי' אלמנה וגרושה מבעלה כהן חוזרת לחומרא שלא תאכל דילמא אמרינן ג"כ לקולא דתאכל הואיל והיא היתה ראוי' לאכול אוכלת כו' ומשני ב"כ מתלמדתה של כהן ושניהן במשמע שחוזרין לבתר אלמנת וגרושה למדריגתן הראשונה וע"כ כשם שב"כ חוזרת לאכול כן בת ישראל אלמנת כהן חוזרת שלא לאכול וכן מסיק ר"י בר"ב בשם רב שתי בנות אמורות בפרשה אחת חוזרת ואוכלת ואחת חוזרת ואינה אוכלת פי' דגזה"כ דשתיהן חוזרת ממילא ב"כ חוזרת לאכול ובת ישראל חוזרת שלא תאכל אבל מוכח מן הכתוב דשתיהן חוזרת למקומן הראשון ודוק: