Chidushei HaRadal on Bereshit Rabbah Chapter 30
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) **כעבור סופה כו'.**זה דור המבול. וכן כל אינך קראי דמייתי נזכר בהם מפלת רשעים וקיום צדיקים אח"כ. לכן דרש להו בדור המבול שכשנאבדו דו"ה עמד להפריח נח בעולם והך דרשא דעבור סופה יש לסמוך עוד דקאי על ירידת גשמים של מבול שהיה ברוח סופה ויש לרמוז עוד כעבור סופה כשהעביר ה' רוח על הארץ וילכו המים אז צדיק יסוד עולם שניצל נח ליסוד עולם:
(ב) **קל הוא כו'.**כמ"ש בחלק שהקפן ע"פ מים כזיקין:
(ג) **תקולל חלקתם.**מי שפרע כו' עיין מ"כ. ולשון חלקתם שזה מנת חלק רשעים ליקח מהם קללה בארץ:
(ד) **אלא למטעת כרמים.**וסיים בירושלמי (יבמות ס"ו) שלא היו בעילתן לשם בנים. וצ"ל כאן שלא היתה כוונתם למטעי כרמים שהוא בנין העולם וישובו:
(ה) **נייחא.**היפך ויתעצב אל לבו תחלה (ואותיות נח הוא נייחא) וע"י היה נייחא לכביכול מהעצבון. כמ"ש וירח ה' את ריח הניחוח. שהוא לשון נחת רוח (כמ"ש בת"כ על ריח ניחוח) וע"ל פכ"ה:
(ו) **הן צדיק.**זה נח איש צדיק:
(ז) **כשהיה יוצא כו'.**ע"ל פ' ל"ו ובויק"ר ריש פ"כ:
(ח) **צדיק ומומחה.**נראה דגרסי' וממחה ר"ל שהיה מוחה לדורו על חטאם. וכ"ה הלשון בתנדא"ר ר"פ ט':
(ט) **נוטע ארזים.**שעצי גופר הוא מין ארזים:
(י) **לפיד בוז כו'.**ומדריש שפיר קרא דלקמן שחוק לרעהו גו' שחוק צדיק תמים שהיו משחקים בני דורו על נח שנקרא צדיק תמים בדורותיו:
(יא) **בן מ"ח שנה.**כ"ה הגירס' לקמן פמ"ד ומ"ה צ"ה ובש"ר רפ"ז ועיין נדרים (ל"ב) ושלא כגי' הרמב"ם ספ"א מהל' עבודת כוכבים דגרס בן ארבעים. וטעם חשבון מ"ח עיין במ"כ פס"ד בשם רש"י ודלא כמ"ש כאן:
(יב) **והיה מניקה הוא.**עיין תוס' ישנים שבת (נ"ג):
(יג) **ולא מתניתא כו'.**מכשירין פרק ז':
(יד) **ואלו היה כו' עאכ"ו.**משל זה הוא לומד. כמו שריח רע של הקברות (ובסנהדרין אמרו מקום הטנופות) מפיג מעט ריח טוב של הפלייטין. כן מעשה בני דורו של נח הי"ל להפיג ריח מעשיו הטובים. ואלו היה בדור של צדיקים היה לומד ממעשיהם הטובים ויוסף אומץ יותר:
(טו) **אמר לקנון הלך עמי כו' בטיט הלך עמו כו'.**כמ"ש אלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. וכמש"ל ר"פ כ"ט אפילו נח לא שהיה כדאי אלא שמצא חן. ולכן המשילו לקטן ומשתקע בטיט שחשש לו השר והוצרך לומר לו הלך עמי. אבל באברהם לא הוצרך לחוש לו על עצמו. כי לא שלט בו עוד יצה"ר כמ"ש ספ"ק דב"ב. רק א"ל הלך לפני להאיר לאחרים כדמפ"ו. כי באור כשדים לא היה יכול להאיר לרבים בפרהסיא מפני נמרוד והמשילו למאיר דרך חלון:
(טז) **שהיה כחו יפה התהלך גו'.**זהו כדדרש רבי נחמיה האיר לפני. כלומר להאיר לאחרים (מאור שכינתו ית' בעולמו) בא"י שזהו לפני כי שם ויטע אשל גו' ויקרא בשם ה':
(יז) **מאספוטמיא.**פירושו בין הנהרות בלשון יוני כמ"ש בערוך. וכן נקרא עוד היום.
(יח) **הה"ד ויברך כו' אבותי לפני.**ממה שאמר יעקב על אברהם ויצחק התהלכו לפני ועל עצמו אמר הרועה אותי דהיינו שהיא דרך ענוה שלא רצה ליטול גדולה לעצמו להשוות עם אבותיו אמר ל' אותי שהוא כענין את האלהים התהלך נח: