(א) **לחיובו של רשע.**לקטרג עליו. וכמו שכתב בויקרא רבה פ' ל"ג ובקה"ר פ' א' פי"ד שהחמס מקטרג בראש כל העונות:

(ב) **אפילו נח כו'.**בקרא כתיב נה בה"א ודרש לה כמו ח'. ואולי נכתב בה' ולא בח'. שלא היה בנח ג"כ נחא רוח שלם רק שמצא חן והצילו:

(ג) **מצא חן.**ולפי שהיו שטופים בגזל כצ"ל (מפני שמוסב על הכתוב החמס):

(ד) **בדדיות קטניות.**כן גירס' הערוך ופירושו בתי בדים קטנים לזיתים (וכדתנן בשביעית פ"ח ומכניס לבודידה) שהיו עושין בין שורות הזיתים וזהו יצהירו דקרא לשון יצהר:

(ה) **לעץ יבש.**ולפי שהיו שטופים בעבודת כוכבים נמוחו כצ"ל. וכדאמרינן להלן שהיו שטופים בעבודת כוכבים ג"ע וש"ד. וקראן ג' השחתות האמורות בפרשה כמ"ש המפרשים ז"ל:

(ו) **לעשות בתה.**עמ"כ ואפשר שצ"ל לעשות בשר. כי בחייהם יש בהם גם רוח. ובמותם רוח הולך ואיננו ויקראו רק בשר כמו בשר בהמה שחוטה:

(ז) **לנצח יאבדו.**שאין להם חלק לעוה"ב:

(ח) **חמס זו עבודת כוכבים.**שנאמר (יחזקאל ח') כי מלאו את הארץ חמס כצ"ל והאי קרא מישתעי בעבודת כוכבים:

(ט) **לשון נופל על לשון.**בירושלמי ספ"ג דר"ה הלשון במאמר זה אמר משה עיקרו לא נחש הוא כלומר אף השרף עיקר שם המין הכללי הוא נחש. גם י"ל לשון הירושלמי עיקרו של החטא שבשבילו נשתלח בהם הנחש על שדברו באלהים ובמשה לא מן הנחש בא חטא זה שהוא סיפר תחלה לה"ר על בוראו:

(י) **למדתך תורה ד"א כו'.**וכן ראיתי בספרי האומות שאחד באינגלאנד ניסה ועשה כתבנית התיבה ומצא הדבר כן שהיא מחזקת הרבה יותר מערך שארי ספינות והלכה יותר בקל ע"פ המים:

(יא) **טרקלין.**י' על י' שיעור י' על י' לאו דוקא נקט כאן. אלא משום שזהו שיעור טרקלין כדתנן ב"ב (צח) וכאן נמי לר"י היה י' על י' כמ"ש המ"כ:

(יב) **קטרקטין.**ביב למזחילה שהיו המים יורדים בו:

(יג) **היתה מסייעת א"ע.**עמ"כ דוגמא לבנין בה"ק וכמש"ל שהתיבה היתה בית ה' וז"ש לקמן פל"ו אהלו של מלך ע"ש במ"כ:

(יד) **ואני הנני מסכים כו'.**מפני שאמרו (בספרי קרח) ואני הנני בשמחה והקשו שם מפסוק זה וכי יש שמחה ותרצו באבוד רשעים רנה:

(טו) **יגוע.**יצמק עיין מ"כ ומפני שכתוב כאן מתחילה לשחת כל בשר. מתפרש יגוע דכתיב בתריה יצמוק אחר ההשחתה והמיתה (ואפשר הוא התקשות לאבן שנמצא מגופות בע"ח ועצמותיהם אשר חכמי הטבע הסכימו שהמה מימות המבול. כי נמצא לרוב במקומות אקלימים שאין לבע"ח כאלו אפשריות להתקיים שמה כלל כמו בארצות הצפונים):

(טז) **מתערכלות.**כמו מתערגלות בג' שהוא תרגום של גולל אבן והכוונה שהיו רגליו נגללות ונדחות משם ובפרש"י (ביחזקאל י"ד) הביא הגירסא מתערטלות ע"ש:

(יז) **אימתי כשנכנס אל התיבה.**אתה ובניך ואשתך ונשי בניך כשתקיים כסדר הזה ותשמור צוויו אז ישמור ה' לך להקים את בריתו אתך:

(יח) **חסרון בא לעולם.**כבימי נח. וכפן בימי יוסף דלהלן כ"פ המפרש בירושלמי (תענית פ"ק ה"ו) ע"ש. ועמ"ש המ"כ טעם בשם רקאנטי. ובזוהר מקץ (ר"ד.) טעם אחר ע"ש:

(יט) **דבילה.**שהוא דבר המתקיים הרבה ואינו מתקלקל (ואפשר יליף מאכל מדכתיב ד"ה (א' י"ב) מאכל קמח דבילה) ונראה דרוב מכנסו למאכל אדם קאמר (ואין בע"ח אוכלין הדבילה) דהא ראב"כ גופא קאמר הכניס זמורות לפילין כו'. ודריש מאכל זה מאכל אדם אשר יאכל זה מאכל בהמה חיה ועוף: