(א) **הן ומדברותיהן.**אפשר הוא מלשון ממשלה כממשלת אבשלום שנעשה ע"פ עצת אחיתופל:

(ב) **ג"ע וש"ד.**ש"ד היינו איש דמים. וג"ע אפשר יליף מן למרמה בכעין גז"ש מדכתיב (בראשית ל"ד) במרמה וידברו אשר טמאו וגו':

(ג) **אל פלגשי אביך.**הב"ר הוא הגדה ירושלמית ואזיל בשיטת הירושלמי דפלגשים בקדושין בלא כתובה ולכן הוי ג"ע. אבל לש"ס בבלי דפילגשים בלא כתובה כלל אין כאן ג"ע ועיין תשובת הרא"ש כלל ל"ב ס"א:

(ד) **וכי יש אישות לדוד.**תלו קלקלה זו בדואג שהיה הוא אביר הרועים ראש סנהדרין אשר לשאול ולו נאה להורות זה. וכן תלו בו בירושלמי יבמות ומדרש שמואל שהיה רוצה לפסול דוד לבא בקהל ובפסיקתא דזכור תלו בו שאמר לשאול להחיות את אגג:

(ה) **ואני כו'.**אלא שגמלתני כו' דרש ואני ברוב חסדך אבא ביתך על התיבה שנעשה בצווי ה' כמש"ל פכ"ו:

(ו) **ישר יחזו פנימו.**זה נח שזכה לגילוי שכינה וקרא דלקמיה ימטר על רשעים פחים בנח וד"ה:

(ז) **היא משתמנת.**שוה בשומא במקחה יותר וכלשון משמנין ביניהן שבש"ס:

(ח) **אמרו לאלהים מה נורא כו'.**שלא בפניו כו'. שם אלהים שהיא הנהגת השגחת מלכותו בעולמו שהיא נגלית לנו. ואנו מדברים על בחינה זו הגלויה לנוכח. קרוי בפניו. וא"א כ"א מה נורא מעשיך נורא מלכותו בבריותיו. ואין מזכיר חסדו מעולם כ"א כשאומר הודו לה' שהיא בחנת שם המהוה לכל תמיד ובחינה זו נסתרת מאתנו וקוראה שלא בפניו אז אומרים כ"ט כל"ח:

(ט) **יקימוניה.**פי' מוסף הערוך בלשון יוני ארץ נושבת ועיין קה"ר פ"ו פ"ג:

(י) **שנת המבול אינו עולה מן המנין.**עיין בירושלמי רפ"ק דר"ה ובמפרש שם:

(יא) **ז' ימי אבלו של מתושלח.**מפורש בשוח"ט מז' כ"ו שלכן מת קודם המבול ע"ש אל תאסוף עם חטאים נפשי:

(יב) **ז' ימים נתאבל כו'.**עיין בירושל' מ"ק פ"ג ה"ה:

(יג) **בגלגל העין שדומה למים.**ע' פ' חלק שם והוא ברייתא בספרי פ' עקב ובמכילתא בשלח פ' דשירה ובתוספתא פ"ג דסוטה:

(יד) **סילונות.**שהשחיתו כעין שקרא בש"ס סילון של מי רגלים. סילון החוזר:

(טו) **דרגש ליה ימלל.**עמ"כ ובספרי האזינו פסקא של"ז הלשון כל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה:

(טז) **פרט לסרוחין.**עיין מ"כ ובילקוט גרס סירוסין (אלא דקשה כאן סירוסין ל"ל למעוטי ת"ל משום שאין ראוין להחיות זרע. ועיין בתוס' פ"ק (דעבודת כוכבים ו'):

(יז) **וקראו אחת מהנה גו'.**פי' הוא צוה ורוחו הוא קבצן. ור"ל זהו מ"ש דרשו מעל ספר ה' שפיו צוה לנח ואח"כ רוחו קבצן מאליו:

(יח) **והקיפה אריות.**דרש ויסגור ע"י אריות כמ"ש במכילתא בשלח סגר עליהם המדבר ע"י חיות כדא' וסגר פום אריותא. ובפרש"י ביחזקאל י"ד הביא בשם הב"ר כן:

(יט) **משוקעת במים כו'.**זה היה כל מ' יום עד שבסוף מ' יום כתיב ותרם התיבה מעל הארץ ש"מ דתחלה היתה עומדת על הארץ ואף שהמים היו על הארץ היתה משוקעת כעומדת בלמין:

(כ) **על פני המים.**כעל ב' קורות זהו אח"כ שגברו המים דכתיב ותלך התיבה על פני המים ודרש על פני כמשמעו שלא היתה משוקעת במים כלל. (ופליג אמאי דאמר בפ' ל"ג שהיתה משוקעת י"א אמה ושם הוא דברי סדר עולם) כדרך הספינות. אלא היתה שטה ע"פ המים כמהלכת על ב' קורות:

(כא) **אפילו בבהמות שבכם.**בירושלמי נקרא מנהיג הבהמה בשם בהם כמו שנקרא מנהיג החמורים חמר והגמלים גמל:

(כב) **פרט לדגים.**שבעומק המים לא היו רותחין ערמב"ן:

(כג) **וי"א אף הן היו בכלל מאוספין.**כלומר אלו היו במקומם בנהרות היו ראוין להאסף על כל החי בעון האדם וכמ"ש שנאספו בעון האדם עבמ"כ בשם רש"י קרא דאסף עוף השמים (דדרשי ליה לעיל פכ"ח בדו"ה). ובש"ס פ"ק (דקדושין י"ג) מייתי קרא דהושע וגם דגי הים יאספון: