(א) **ר"ע אומר אלו ואלו מדקדק עמהם מדקדק עם הצדיקים.**כצ"ל ונ"ג עד תהום רבה. וכ"ה בויק"ר פכ"ז. ור"ל שדרש צדקתך כהררי אל לשלם שכר מצות קלות בין לצדיקים בין לרשעים לאלו בעוה"ב ולאלו בעוה"ז. וכן משפטיך תהום רבה. לאלו בעוה"ז ולאלו בעוה"ב:

(ב) **משל את הצדיקים בדירתן.**מביאו לפרש משפטיך תהום רבה על הרשעים שדירתם בתהום וכן בריש במ"ר מביאו על מקרא זה ע"ש:

(ג) **אלא חרס.**למה שהוא ממינה כצ"ל ועיין בויק"ר ר"פ כ"ז:

(ד) **כך רשעים חשך.**שנאמר והיה במחשך מעשיהם כצ"ל וכ"ה בשמ"ר פי"ד:

(ה) **תהום רבה.**מה הרים הללו כובשים כו' ומה הרים הללו אין להם כו'. כ"ה בויק"ר ותחלה מפרש דרשת הסירוס שצדקת הצדיקים כובשים על המשפטים כמו ההרים על התהום (ועיין אגדת בראשית פ"ד) ואח"כ מפרש למה נמשלו להרים:

(ו) **כך אין לפורענותן כו' חקר.**אפשר נסמך ללשון המקרא (איוב ל"ד) ירוע כבירים לא חקר:

(ז) **ומה התהום הזה לא נזרע בו כך אין כו'.**של רשעים עושין פירות. שנאמר אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו כצ"ל. וכן בירושלמי פ"ק דפיאה דרש מהאי קרא דעבירה אין לה פירות:

(ח) מכוסין בטפיטיןכצ"ל:

(ט) **לגבי מלכא קציא.**עיין יד"מ פי' מלך קצות הארץ. וכלישנא דקרא (תהלים ס"ה) ויראו יושבי קצוות:

(י) **גידומי.**פי' מ"כ לחם. ואמת שכן הוא בש"ס שלהי תמיד. אבל לגי' דהכא גדומי אפשר פירושו ענפים. עיין ערוך:

(יא) **ואנשים בה מעט זה דור המבול.**שלא היו בו צדיקים כ"א מעט נח ובניו. ובאג"ב פע"ח הגי' שנאמר המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם. נראה דדרש אנשים בה מעט על הנפילים אנשי השם שהמה גרמו סבת עליית מלך גדול:

(יב) **ומלט הוא את העיר.**ויעל עולות. וירח ה' ריח ניחוח ונשבע לו עוד כל ימי הארץ וגו' (וי"ל ומלט מתחלה בזכות הקרבן שהיה עתיד להקריב (ע' זוהר חיי שרה קכ"א) מצא חן בעיני ה' להמלט ע"י להשאיר קיום לעולם) ובקה"ר שם הגי' למלט את העיר שהוכיחן וצ"ל שבזכות התוכחה מצא חן למלט את העולם ובאג"ב שם הגי' למלט שנאמר מכל החי וגו':

(יג) **טוב ה' לכל.**עיין יד"מ שייכות המאמר לכאן. ונראה שזה נמשך לסוף הדרשה ורחמיו על כל מעשיו על בע"ח כעובדא דרבי. ולומר שזהו שנזכר לנח את כל החיה ואת כל הבהמה שזן כדמפורש להלן:

(יד) **נותן מעות לגרושתו.**מסיים בויק"ר פל"ד ואי לאו דחשיד עלה לא יהיב לה פריטין:

(טו) **שאין לה עליו מזונות.**ומסיים שם בויק"ר בהקב"ה שמזונותינו עליך עאכ"ו כו':

(טז) **דלא ישהי ותזער נפשיה.**בערוך גרס ותגער נפשיה. ופי' שלא ישאר יחידי ותתבהל נפשיה ובירושלמי שלהי דכלאים וכתובות פי' נ"א בזה:

(יז) **והדין נותן.**עיין מ"ב ודחוק. ולקמן פע"ג גבי רחל א"א לפרש כן ועמ"ש המ"כ שם:

(יח) **כדבר שנשבר ואין מעלה חליפין ואיזו זה דור הפלגה.**לגי' זו פירושו שלא העלה עוד חליפין דור שכל העולם יהיו רשעים בעבירה אחת כדור המבול והפלגה. ובילקוט איוב הגירסא (באיזה דפוסים) שנשבר ומעלה חליפין. לפי שמבניהם יצא דור אחר טוב מהם ולא כדור המבול שנשמדו ונשכחו:

(יט) **ר"י אמר ג' שבועות ימים כו' ויחל עוד ז' ימים.**עמ"כ ויד"מ ונראה כוונת פי' המ"כ מקיש ז' ראשונים לאחרונים ומה אחרונים פירוש לשון אחרים היינו שהיה לז' ימים לפנים ג"כ כן ז' ימים אחרים דרישא פירושו שהיה ז' ימים בין שליחות העורב להיונה (ושלא נטעה לפרש דאחרים קאי על ימים ולא על שבעת ולא המתין רק איזה ימים):

(כ) **אלו שבקתה כו'.**בויק"ר ס"פ ל"א ובשה"ר פ"א פכ"א הגי' א"ר ברכיה אלו שבקתיה וכצ"ל:

(כא) **דלא טפת.**ובשה"ר שם הגי' הדא הוא דברייתא אמרין דלא טפת כו':

(כב) **מוטב מר מזה.**פי' מוטב לאכול דוחק אך מזה כלומר מן ההפקר שזמן ה' לפני. וביד"מ כאן ובויקרא נדחק:

(כג) **תנינן משפט דור המבול כו'.**כל המאמר עד סופו ברייתא בסדר עולם רבה פ"ד ועי' פירש"י ורמב"ן: