(א) **לא עקומים.**גי' הערוך עומקים:

(ב) **ולא היתה עושה פירות.**בבמ"ר פ"ג ובשוח"ט שם מסיים והרכיבו אותה ולא עשתה פירות עבר דקלי כו':

(ג) **כל מי שהוא עולה לראשן ואינו משמר כו'.**מפני שהן גבוהים מאד כדתנן ברפ"ב דפאה בדלית ובדקל כו'. וארזים כתוב במקרא כ"פ שהן גבוהים. כך כל מי שהוא בא להזדווג כו' נוטל את שלו כו'. י"ל דדרש ליה מקרא דצדיק כתמר כו' דקאי אדלקמיה בקמים עלי מרעים תשמעני אזני דסופו צדיק כתמר יפרח. והקמים עליו יפלו אחור וינזקו בקימתם ועלייתם עליו (ורישי' ותבט עיני בשורי. יש לדרשו על פרעה ומצרים שבראותם יפיה קמו עליו ללקחה ואח"כ ראו עיניו בנקמה ממנו כדמפו' להלן):

(ד) **והכל היו אומרים ע"ד שרי כו'.**אפשר על קורות ביתו דסמוך ליה קאי עיקרי'. מפני שנגעי בתים אין מצויין (וכמ"ש בסנהדרין (ע"א.) בית המנוגע לא היה ולא עתיד כו') ואמרו כלם שדבר זה וודאי על דבר שרי:

(ה) **וכל כך למה.**היתה אומרת שרה למלאך מחי מפני שא"ל א"א כו'. (ובזוהר תזריע (נ"ב.) אמרו שעשר פעמים הכהו המלאך ע"פ דבר נגד עשר מכות. ורמז לדבר. שרי אשת אברם עשרה אותיות):

(ו) **מצאתיו בסדום.**עי' יבמות (ע"ט):

(ז) **א"ל לזרעך נתתי.**פירוש בתמיה. לא אמרתי לו נתתי לשון עבר. אלא אתן כשיעקרו כנענים כו'. אבל לזרעך נאמר נתתי וכדלקמן פמ"ד:

(ח) **ביני ובינך כי אנשים אחים אנחנו.**וכי אחים כו' כצ"ל:

(ט) **לשון ערוה.**עיין נזיר (כ"ג):

(י) **כי כלה משקה.**שהיו כולן זונות וראוין להבדק כסוטה הד"א והשקה כו'. כ"ה הגי' בפסיק' דחנוכה ה"ד וכצ"ל:

(יא) **לאילנות.**ברייתא בספרי פ' עקב פסקא ל"ח:

(יב) **רמ"א אין לך כו'.**תוספתא ספ"ח דשבת:

(יג) **כשאדם רע כו' סדומי.**כמש"ל פמ"ג רעי גוים אלו אנשי סדום:

(יד) **קשה מאמורי.**כמ"ש את האמורי וגו' וחסון הוא כאלונים (ועמוס ב'):

(טו) **ואלו היו החשוכין שבהם.**כצ"ל. בכ"ף. והן הרשעים הגדולים (שהן חושך):

(טז) **הקב"ה כריע.**ולא היה צריך לאחוה ורעות של לוט שמיד שנפרד לוט ממנו נגלה עליו הקב"ה:

(יז) **ומעבירין רדיה.**לקמן פס"ט הגי' מעבירים כרים:

(יח) **הלך בשדה.**ע' ב"ב (ק"י):