(א) **ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה.**אפשר הקרה ה' לפניו דרשת הפסוק הזה. שישמע אביו שהוא רומז על ענין אחיו של ר"א שרצו להפיל עני ואביון זה ר"א שינדהו אביו מנכסיו. והפך ה' לבבו שחרבם תבא בלבם שאדרבה אמר אביו כל נכסי נתונים לך במתנה:

(ב) **להפיל עני ואביון זה לוט.**שלא רצו להרגו רק לקחוהו בשבי ולקחו רכושו והשאירוהו עני ואביון. ולאברהם ישרי דרך חשבו לטבחו ולהרגו:

(ג) **שעשתה מדה"ד.**עמ"כ ויד"מ. ובספרי האזינו פסקא שי"א עד שלא בא אברהם היה המקום דן העולם כאכזר משבא אברהם זכה לקבל יסורים. ועיין תדא"ז פכ"ה. וזהו עין משפט שהוא פתח עין המשפט לעולם להראות כי משפטי ה' צדקו יחדו:

(ד) **יום ב' יום ג' כו'.**וקשה כיון שתי' על יום א' שעתידין לכלות. א"כ משאר ימים נמי לק"מ דבההוא קרא גופיה כתיב ויושביה כמו כן ימותו. אלא י"ל דניחא ליה למצוא בהם טעם אחר:

(ה) **שנזדווגה לו אותה הדוב.**בשאר מקומות שיש מאמר זה (ויק"ר פ"א רות רבה פ"א אסתר רבה פ"א פסיקתא דכלות משה) הלשון שמתוך כך נזדווגה לו. והיינו שע"י כן שהיה ה' עמו והיה שמח נתהווה יפה תואר ויפה מראה ששכח אבל אביו כמש"ל פר' פ"א שלכן נתגרה בו הדוב עכ"ל:

(ו) **שהצריך לקרוע בגדיו.**שע"י שהיה ה' עם יהושע. והסכים עמו על חרם יריחו שגזר. לכן בא הדבר שנענשו עליו ישראל על מעל עכן בחרם והוצרך יהושע לקרוע בגדיו:

(ז) **אמירתו אפילה.**בערוך ערך אספרון מפרש אמירה בל"י חשך:

(ח) **שאמר שירד לכבשן האש.**אפשר הוא דרשא אחרת על אמרפל שאמר כדדרש בש"ס (בעירובין נ"ג):

(ט) **ותדעל מלך גוים.**אמר ר' יוחנן נתקבצו ונטלו אדם והמליכו אותו עליהם ותדעל הוי שמי' ד"א ויהי בימי כו' וכל עובדי כוכבים א"ר לוי אתר הוא תמן מצטווח ברומי א"ר אלעזר בר אבינא כצ"ל. ולגי' הספר י"ל שנתכוונו למ"ש לקמן פפ"ג אלונים מבשן כו' שהיו מעמידין מושלים ממקומות אחרים (והוא בזיון להם שאין מעמידין מלך בן מלך כמ"ש בויק"ר (י"ז) שדבר נאה והגון שתהיה המלכות בירושה שעל ידי כן שלום במדינה ואין מחלוקת על העמדת מלך חדש. גם ע"י כן המלך גדל והולך מנעוריו בטכסיסי מלכות ויצלח למלוכה:

(י) **גפן ותאנה וכו'.**עיין בילקוט אמור רמז תרכ"ג בשם פסיקתא שהן ג' מיני סוכות שיעשה הקב"ה לצדיקים לע"ל:

(יא) **לא היו שם אלא צנורות היאורים.**אפשר צ"ל צורות היאורים וכדכתיב האי קרא בצורות יאורים בקע ור"ל אבנים של קרקע היאורים וכענין נהרא מכיפי' מיברך פי' מסלעו נתבקע ונעשה הים והאי קרא נדרש בסדום לקמן פנ"א רישיא דבחלמיש שלח ידו הפך כו' ואפשר צ"ל צורות היעלים וכלשון המקרא (ש"א כד) ע"פ צורי היעלים והיה זה במדבר עין גדי וכן כאן שמשמע שבהיות המלכים בחצצון תמר שהיא עין גדי שמה נלחמו ד' המלכים עמהם (שסדום ועמורה היו סמוכים לשם). שכן אמרו שהיו שם סלעים וצורי היעלים ונתבקעו ונעשו ים:

(יב) **מה מקיים ר' יוסי ובארבעה עשר כו':**כן נראה הגי' הנכונה יותר דלרשב"ג אתיא כפשטיה שהיא שנת י"ד לכל החשבון רק לר' יוסי שהוא ג"ה לכל החשבון. צריך לפרש למרדן ועי' ס"ע רבא פ"א:

(יג) **בעל קורה טעין כו'.**מפני שלעיל הקדים אמרפל לכולם. וכאן כתיב בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו דמשמע שכולן טפלים לו ואף אמרפל בכללן. לזה אמר שבענין מלחמה זו הוא היה עיקר בעל הקורה שבו הוא שמרדו מלעבדו:

(יד) **תרתין קריין אינון.**העיר שוה היתה מחוברת משתי עירות כאחת לכן נקראת שוה קריתים:

(טו) **ואת החורי בהררם שעיר זו מטרפילון כצ"ל.**ודרש חורי לשון חורין ומלכות גם לשון הררם דרש שזו היתה הר ומטרפולין של כלם:

(טז) **ובעין גדי דתמרייא.**כמ"ש (בד"ה ב' כ') בחצצון תמר הוא עין גדי. ומלת בתמרייא אולי בא לפרש חצצון תמר. שהיו מחצצין ומחתכין שם התמרים שהיו גדלים שם הרבה וכמו יריחו וצוער עיר התמרים שסמוכים שם:

(יז) **זו עבודה.**עמ"כ ואפשר פירושו כלי עבודת האדמה. דכלים שעושין אוכל נפש קרויין בלשון כל אכלם:

(יח) **אלו הכותבות.**שהיו שם הרבה כמש"ל. והיה זה עיקר מאכלם דתמרי זיינו ומשבען:

(יט) **ואתה הולך ומצער עצמך.**כמדומה שצ"ל ומנער עצמך כענין נוער ותשנוק. אשכול שכול מבנים [ושמם ענר ואשכול קא דריש]:

(כ) **הולך ומסרס.**כ"ה עיקר הגי' כמ"ש המ"כ בשם ילקוט וכ"ה באג"ב ס"פ י"ט ולשון אשכול דרש שכול מבנים ועי' אג"ב שם: