(א) באבנים טובות.(ע' נדרים ל"ב):

(ב) **עד דן שם עבודת כוכבים.**כמ"ש חי אלהיך דן:

(ג) **ומכה מלאחריה מדן נשמע כו'.**כשבא סנחריב על חזקיה. אע"פ שכבר גלו עשרת השבטים ועמהם גלה העגל מדן. מ"מ אף לאחר זמן היה מכה וגרס שמשם נשמע פחד נחרת סוסי סנחריב. וכן לפניו בימי אברהם פירושו בזמן קודם היותו הרגיש בו אברהם:

(ד) **הלילה נחלק מאליו.**מדלא כתיב ויחלק עליהם בלילה. ומפני שא"א לכוון חצות הלילה כדאיתא פ"ק דברכות. אמר שהלילה נחלק וכן מוכח בפסיקתא דויהי בחצי הלילה ובשמ"ר פי"ח:

(ה) **מיל שנאמר אורח ברגליו לא יבא.**היינו מיל תחום איסור הליכה בשבת:

(ו) **לא נתאבקו כו'.**לבהכנ"ס. עמ"כ ומ"ש שלא היו מטונפות באבק. ליתא שאין זה אסור כ"א להר הבית ולא בהכנ"ס. אלא פירושו כפשוטו שאינה כ"א דרך מועטת (ועיין בס"ס חסד לאברהם דרוש הרח"ו ע"ז ותראה נפלאות):

(ז) **הה"ד ובת צור במנחה.**דמלכי צדק מלך שלם מכנה בת צור כי צור המעטירה היתה מושלת במדינות ההמה וכולן נקראים בנותיה:

(ח) **עינוהי יאי.**שעריה יאי. עמ"כ גי' רבי' בחיי ופירושו. וכ"ה בתשובת הרשב"א חלק חמישי סי' קט"ו ע"ש:

(ט) **שהופך מנגנין שלך.**נראה דצ"ל שלו ועל הקב"ה קאי ופי' מנגנין הוא כלי תחבולה עמוקה והוא לשון היפוך ע"ד לישנא דקרא והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו (איוב ל"ז) עיין ערוך ערך מנגנין ותוס' (עבודת כוכבים דף ד') ד"ה בניגני כו':

(י) זה משלח לזה כתבים אפשר הוא כותבתפי' תמרים שהיו רבים שם בסדום כדלעיל פמ"ב:

(יא) **מהיכן זכו ישראל לב"כ.**אין שייכות מאמר זה לכאן (אם לא שנאמר דמשום שדומה קצת לענין ג' יתדות שאמר בסמוך ודחוק) לכן כמדומני שצ"ל מכאן זכו ישראל לב"כ וע"ל פ"ס ורבנן אמרי מהיכן יצא כו'. שפירושו מכאן יצא. ור"ל מברכת שם שהיה כהן לאברהם וקבלו אברהם באהבה ונתן לו מעשר מכל זכה לבניו אחריו להתברך בב"כ ודר"י ור"נ ורבנן פליגי על סתמא דהכא:

(יב) **אלו עורות התחשים.**כד"א (יחזקאל ט"ז) ואנעלך תחש ולשון נעל דרשוהו (ביבמות ק"ב):