Chidushei HaRadal on Bereshit Rabbah Chapter 51

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

(א) **בן גברתה ורדת פת כו'.**מפרש מ"ש תחלה שעל ירושלים לא ירד מן השמים גפרית ואש כ"א פת כי שוכן שמים משמים יביט עליהם לטובה ולא רעה. והרעה תצא מעצמה וכמו שכתב (ישעיה נ'). לכו באור אשכם וגו':

(ב) **כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו כו'.**בא לפרש ג"ב לשון וה' המטיר כו' מאת ה' כו'. לומר דהיינו ב"ד. מדה"ד בהסכם מדת הרחמים:

(ג) **סולדת.**דריש סיפא דקרא ורוח זלעפות (שהוא ענין רעדה ובהלה) והוא סולדות דקאמר ועיין ערוך ובשו"ט שם הגי' כוללת וט"ס הוא:

(ד) **כפיילי פיטרין לאחר כו'.**ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ואפשר היינו אלונתית (שבת ק"מ). דעבדי אחר המרחץ למיקר ואמרו שם דחש ומרגיש בה מביניתא דרישא עד טופרא דכרעא. ונגד זה הרשעים אחר שממטיר עליהם פחים גומרין ישתו מנת כוסם אש וגפרית רוח זלעפות המרעיד ומבהיל כל גופם:

(ה) **אר"ח בן פזי אין דבר רע כו'.**דרשב"ל פליגא כו' בן פזי דאמר רשב"ל יפתח כו' כ"ה בילקוט וכצ"ל:

(ו) **רוח סערה הוא שעושה דברו.**לפ"ז יש לקיים הגירסא ישנה בחגיגה (י"ב.) וסערה של קיטור שהגיהו הגר"א והגרי"פ ז"ל מערה של קיטור ע"ש. מיהו סוגיא דהתם פליגא אדהכא דמשני שם דוד בקש עליהם רחמים והורידם לארץ:

(ז) **כמרתק מן גבר.**בא ליישב לר"ח ב"פ שאין דבר רע יורד מלמעלה. ופי' דהיינו שנשלח בציווי מן השמים. אבל מציאותו למטה מהשמים באויר בארץ:

(ח) **ששתק לאברהם.**דרש את אברהם. שזכר לו איזו דבר טוב שעשה כשהיה (את) עם אברהם:

(ט) **שהיה שרוי בהן.**שהיה רכושו רב. והיו לו בתי אוצרות לקנינו בכל הערים (ויתפרש מ"ש לוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום. גם כן שהיה רכושו וקנינו בכל ערי הככר ואהלו היה בגבול סדום). ואפשר גרסינן שהיה שורר בהם (מלשון שורר בביתו) וכדדרש לעיל שמינוהו ארכי דיינין ודרש כן ישב דהתם:

(י) **מעין דוגמא שעוה"ב.**בספרי עקב פרשה מ"ג. הלשון שנזדמן להם יין לשעה וכה"א והיה ביום ההוא יטפו גו' ע"ש:

(יא) **נתאוה לבנותיו.**ואולי זה לתאוה יבקש נפרד שלכן ביקש להיות נפרד במערה וכמ"ש עם הזונות יפרדו וע' באג"ב שם:

(יב) **כל שבת ושבת.**באג"ב שם הגי' כל שנה ושנה. וכן הנכון דהיינו כשמשלימין את התורה בכל שנה ובכל תושיה בכל גמר התושיה:

(יג) **אלא לש"ש שנאמר לא כן בדיו כו'.**אלא לשם זנות. כצ"ל. ודייק מעברתו לשון עבירה וכן לשון עברה וכעס לפני המקום:

(יד) מפתק הנהרות.(כמדומני שעיקר הגי' מפסק כלומר פוסק מעיינם. אבל מפתק עניינו להיפך ברוב המקומות) ואפשר מרמז לזה שציוה אלישע (מלכים ב' ג') וכל מעייני מים תסתמו ועיין במדרש רבה סוף פרשה פנחס:

Next →