(א) **הר נופל זה לוט.**יש לפרש שנפל ונפרד מאברהם שנקרא הר. ובשו"ט מז' י"ג ובאג"ב פרשה כ"ה הגי' זו סדום שנאמר המעתיק הרים וגו' אשר הפכם באפו (מיהו לעיל פרשה נ' אמרו דסדום בעומקא):

(ב) **זה לוט שהיה בן אחיו.**וקראו אברהם בלשון אנשים אחים. ועיין פר"א פל"ו:

(ג) **לבטי לבטים.**הוא כמו לווטי לווטים. קללות. וכמו לוט עצמו שדרשוהו בז"ח ובמדרש הנעלם לשון לווט:

(ד) ז' שמות כו'.(ומרחוק תרגום מדינחא (ועיין רד"ק שם) נ"ל כד"א (שם מ"ו) קורא ממזרח עיט מארץ מרחק) וכ' היפ"ת עד ודרום ימין. וכד"א צפון וימין אתה בראתם:

(ה) **ולא ממדבר הרים.**כ' היפ"ת דמפרש וממוצא דהיינו מזרח. דמוצא תרגומו מדינחא לשון מקום יציאת השמש כמו מזרח מקום זריחתו:

(ו) **אי גוי זה תהרוג גם צדיק תהרוג.**כ"ה בפסיקתא דוה' פקד את שרה ומסיים שם אם הורג אתה לאבימלך הרוג גם לאברהם למה ששאלתי אותו ואותה. ויתפרש מ"ש כאן הלא הוא גו' נמשך למעלה שלכן גם צדיק תהרוג:

(ז) **מחטונך לי.**מדלא מפרש כאן בדר' יצחק הא דיצרך המסור כו' כדמפרש להלן אפשר דכאן הוא גרסא אחרת. ואולי יש לכוונו למ"ש בזוהר ויקרא (ח'). ששרו של אבימלך היה ואמר לו שחטאו זה של אבימלך עלוי דידיה הדר שיעברוהו משלטנותו בחטא זה ע"ש:

(ח) **לפי שהיו רואים עשנה כו'.**אפשר יליף האי וישכם אבימלך בבקר מן וישכם אברהם בבקר וישקף על פני סדום והנה עלה קיטור הארץ וגו' (מפני שבבקר ניכר יותר הקיטור העולה מן הארץ. לכן נרמז בלשון וישכם בבקר):

(ט) **קדמך רעבון.**עמ"כ. ולא נמנה בעשר רעבון רק אחד בימי אברהם. ובסדר תולדות כתיב ביצחק מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם. משמע שאחד לבד היה בימי אברהם. ואפשר צ"ל דאבון פי' צער היפך רווחה:

(י) **בשיטתן השיבן.**עמ"כ בשם רש"י. וכ"ה לעיל פי"ח ובירושלמי יבמות שהביא המ"כ שם:

(יא) **עד שאני בבית אבא נתקיים עלי הקב"ה.**ללשון זה (וכן ללשון שני) האי אלהים קדש. ודרש אותי (הציל) אלהים מבית אבי. וללשון שני דרש כאשר התעו שרצו להתעני אז הוציאני אלהים מבית אבי וא"ל לך לך:

(יב) **לתעות מדרכיו של הקב"ה העמיד להם ב' גדולים משל אבא.**כמדומה שללשון זה אלהים חול. ומפרש ליה גדולים. כמו עד האלהים יבא דבר שניהם. ולא נתבאר ללשון זה כיצד מפרשים מלת אותי ואפשר צ"ל שם ועבר ואותי והיינו מתרים בהם. ועמ"כ בשם רש"י מפר"א (וליתיה בפר"א שלנו) דגרס לענות. ונראה דמפרש כן לשון התעו אותי כמו לעשות לו תועה (נחמיה ד'):

(יג) **עשאה מטרונא.**כסות עינים שהיא מכוסה מן העין כצ"ל. כלומר שתהא יושבת כבת מלך כבודה פנימה ועין לא תשזפתנה ועמ"כ בשם רש"י וכ"ה באג"ב פכ"ו:

(יד) **יהא כסוי עינים.**פי' תכהין עינו כ"ה בהדיא פר' החובל ופ"ד דמגילה:

(טו) **כבר תוכחתיה דההוא גברא גביה דתנן כו'.**שהמורדת על בעלה נותנת לבעלה עבור צערו שבעה דינרין בשבוע. ואני הנה כבר נתתי לאחיך אלף כסף שזה די לו על כל צערו שהיה לו כבר הוכחתי ונענשתי (אני שגרמתי לו צער זה):

(טז) **אבל היא לא קצרה נפשה.**שצערו מרובה משלה:

(יז) **לא נאמר בלשון זה.**לשון תפלה. וי"ל לא התפלל אדם ונענה לבטל הגזרה עד אברהם שפתח הפתח הזה (ולכן פותחת תפלת י"ח במגן אברהם. שממנו נפתחו שערי חסד לשמוע תפלה. וז"ש דניאל בתפלתו למען אברהם שקראך אדון כמ"ש בברכות ו'):

(יח) **והכל אומרים ע"ד שרה אשת אברם.**מפרש בפסיקתא כדי לנקות את שרה כו' שהיו אומרים בני ביתו ומה אנו שהיינו חוץ ממנה כך לקינו אותו שהיתה ישנה אצלו במטה מה נעשה בו כי עצר וגו' על דבר שרי אשת אברהם: