(א) **וידעו כל עצי השדה כו'.**ע' גי' המ"כ וכ"ה בילקוט ישעיה. ועיין אג"ב פכ"ט:

(ב) **דבריו של ב"ו כו' אין מתקיימין.**ר"ל ז"ש כאשר דבר. ראוי היה שיתקיים הדיבור. ורומז לדורות שכל דברי הנביאים חיים וקיימים וע"ל פע"ח:

(ג) **השדים המתים.**דרש שדמות ב' מלות שד מות:

(ד) **ונבל ציץ של אבימלך.**וכן הוא בילקוט ואפשר צ"ל אלו נשי אבימלך וכדלעיל בריש הפרשה:

(ה) **רא"א נותן אני כו'.**ר"ל בשר"ל עיקר מטרון כו' ותרוייהו לפרושי ויעש לשרה באו. וכ"ה מבואר בפסיקתא דוה' פקד את שרה כדר"ל (ודר"א ליתא שם) וע"ל פס"ג דרש לה ר"ל ברבקה מלשון עקרה:

(ו) **אינו דין שתפקד.**ודרש כאשר אמר בתורה וטהורה היא כו':

(ז) **זיו איקונין שלו דומה לו.**מלמד שלא גנבה כו' כצ"ל:

(ח) **חוק לעולם.**נ"ל חוק ברית מילה לשמונה קאמר שיצאה תחלה ביצחק וכפי' ר"ת בתוס' ס"פ ר"א דמילה דחוק בשארו שם קאי על יצחק:

(ט) על המאורותמפורש בפסיקתא שאותו היום שנולד יצחק הוסיף הקב"ה על גלגל חמה מ"ח פעמים כאור ז' הימים:

(י) **קומתו של א"א היתה יבשה ונעשה מלילות.**כצ"ל וכ"ה בפסיקתא דוה' פקד את חנה:

(יא) **כל מי שבא לש"ש כו'.**אף מי שלא בא לש"ש כו'. בפסיקתא שם יש מהן שהביאו את בניהם שתניק אותם באמת (שרצו שיזכו לינק מחלב הצדקת שיוליד החלב בטבעם לבב טוב). ויש מהן שהיו מביאים רק לבדוק (שלא היו מאמינים בנס):

(יב) **נעשה י"ש.**בפסיקתא מסיים הניקה בנים נתבנו בישראל וכל י"ש שיש בהם מאותם שינקו מחלב שרה:

(יג) **ר"י בר מספרתא אמר גדולי עולם היו שם.**ודכוותה ויעש המלך משתה גדול (אסתר ב') גדול עולמים היה שם כלומר רצון הקב"ה היה שם במשתה אסתר ע"ש במ"כ הה"ד כי ישוב כו' ויעקב (כשם שהיה הקב"ה במשתה שמחת אבות כן היה במשתה אסתר). ור"י בר מספרתא אמר גדולי עולם היו שם משתה גדול ביום הגמל וגו' משתה גדולים (פי' ענקים גדולים כעוג וחבריו והיו מלעיגים על יצחק שנולד קטן כדמפ"ו):

(יג) **עוג וכל גדולים כו' כצ"ל.**וע"ל פ"ק ומש"ש בהגהותי בס"ד:

(יד) **ס"ב מלכים שהרג יהושע כו'.**ע"ל במ"ר פכ"ג. (ושם אמר שנהרגו ל"א בימי סיסרא. דדרש מ"ש באו מלכים נלחמו כו' מלכי כנען כו'. ולא פורש מי הן המלכים. לומר שהן המלכים הידועים הנזכרים בס' יהושע ל"א מלכים. וכתוב אצל כלם אחד. שהיינו אנטקיסר שלו. הן הן המלכים שהיו עם סיסרא. ואין זה כמאמר דהכא דאמר ס"ב מלכים הרג יהושע):

(טו) **מכבש גנות.**שדרך נשים לעבוד בגנות. והיה מכבש הגנות וצד הנשים העובדות בו ומענה אותן (ועיין בהגהות הגר"א בתוספתא שם) וע"ל פס"ח:

(טז) **וצד חגבים.**שברי' גדולה בהמה וחיה לא היה יכול עדיין לצוד ולהקריב בהיותו קטן. רק היה צד חגבים שדרך התינוקות לשחוק בהם. ועי"ל למאי דקי"ל כחכמים בעבודת כוכבים נ"א. דפטור על הקרבת החגב לעבודת כוכבים. לכן היה עושה זה כמצחק. אבל קרבן אחר היה מתיירא להקריב שלא יוודע לאברהם: נוטל קשת ומורה כו':

(יז) **ומשפטי פיו.**פי' זרע אברהם עבדו מופת נתתיה כצ"ל. והוא קרא דתהלים ק"ה. ודרש מי שמוציא בפיו משפטיו כלומר מאמין בשכר ועונש של עולם אחר הוא יקרא זרע אברהם. וע"ז נמשך מקרא דלהלן אשר כרת כו' לך אתן. והמ"כ ויד"מ נדחקו:

(יח) **וותרנין היו שנאמר וישכם גו' אל הגר שם על שכמה. אלא שכן דרך עבדים וכצ"ל.**כלומר ולכן לא נתן לה כ"א לחם וחמת מים. לקיים דבריו שקראה אמה. ובפדר"א פ"ל לקח הדרדור (פי' נוד גדול) וקשר במתניה שיהא סוחף אחריה לידע שהיא שפחה:

(יט) **זה רותם.**שכן דרך הרתמים כצ"ל וכ"ה בתנחומא פ' ויצא:

(כ) **מחוסרת אמנה היתה.**שהמלאך א"ל תחלה קומי שאי את הנער ולא האמינה ולא עשתה כן. עד שנפקחו עינה וראתה באר מים. וגם אז הלכה תחלה למלא החמת ואח"כ לקחתו. כי חששה שמא הבור רק אין בו מים:

(כא) **רובה וקשיותו עמו.**פי' נער ועכ"ז קשיותו ועזותו עמו כגדול וכ"ה בתוספ' עה"ת. נ"א רבה וקשיותו עמו כצ"ל פי' שהיה רבה וגדל והולך וכן קושייתו היה עמו גדל ועולה במעלה:

(כב) **ועל עיקרו הוא קאים.**בבמ"ר פ"כ הלשון על עיקרו נופל. וע"ל ס"פ פ"ו: