(א) **שלשה טפי דה.**אפשר רומז למ"ש בר"מ ותקונים כ"פ מילה ופריעה ואטיפו דדמא:

(ב) **ביצחק אע"פ שלא נעשה מעשה קבלו כו'.**כי לא רצה ה' רק שיתרצה אברהם לעשותו והעלה עליו כאלו עשאו כדלקמן. ויתפרש כאן מקרא זה הירצה כו' האתן כו'. כלומר באם ירצה שאתן הנני מוכן לעשותו. ומפרש במקרא שלאחריו. מה ה' דורש ממך עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת וגו'. הדברים הללו אני דורש בפועל (וקיים אברהם כלם. עשות משפט כד"א למען אשר יצוה וגו' לעשות צדקה ומשפט. וחסד כמה דאת אמר וחסד לאברהם וע"ל פ"ס אפילו אברהם שהחסד מתגלגל בעבורי כו'. והצנע לכת כמ"ש הנה נא ידעתי כי אשה יפ"מ את וכמ"ש רש"י שם בשם אגדה שמתוך צניעותו לא הכיר בה ועיין ב"ב (טז). מכלל דמעיקרא לא הוי ידע). אבל מה שצויתי להעלות את יצחק לא בקשתי ממנו המעשה בפועל:

(ג) **רשבי"א למקום שהוא ראוי נגד בהמ"ק שלמעלה.**בפסיקתא הגי' בארץ שהיתה מקשטת (פי' מורה חצים חצי אהבת ישראל ועבודתם שם) כנגד מזבח שלמעלה כד"א או ירה יירה. ועיין ילקוט שה"ר:

(ד) **ר"י ב"ר סימון כו' כבר מניתיך שתהא כהן.**בפסיקתא דא' מוריה א"ל וכי כשר אני להקריב כהן אני (או יש) שם כה"ג שיבא ויקבלו ממני א"ל הקב"ה כשתגיע לשם אני מקדשך. ועושה אותך כה"ג מהו מוריה תמורתו של שם (כצ"ל וט"ס שם) חליפים כד"א לא יחליפנו ולא ימיר:

(ה) **חרב יד.**חרב שנלקחה ביד כדכתיב כאן ויקח המאכלת בידו. ושם כתיב אריק חרבי תורישמו ידי:

(ו) א"ר לוי דייך עד כה.(רבי' בחיי גרס במקום ר' בניי' ר' ברכיה וגרס כאן א"ר לוי דייך ברכיה. אבלבאמת הגי' ר' בניי' נכונה. דבמכילתא בשלח פ"ג תנא ליה משמיה דר' בנאה. אבל ר' ברכיה אמורא הוא ואינו נזכר במכילתא). עמ"כ. ובקה"ר פ"י פ"ט נראה דמשום שהיה נבקע לי"ב גזרים לפני י"ב שבטים וכאן רק ב' בקעיות לכן קאמר עד כה ומשני שאברהם לפי כחו והקב"ה לפי כחו עשה לו מרובה מדה טובה: