(א) **ביום השלישי.**עמ"כ שאין הקב"ה מניח צדיקים בצרה יותר מג' ימים. וי"ל מפני שיום השלישי הוא יום גבוליי בכל החליים וכמ"ש הר"ן בשבת (ק"ל) לענין יום ג' למילה. לכן גם לענין צרה קשה יום שלישי. וה' ברחמיו מרויח להם בו:

(ב) **לבשה מלכות בית אביה.**מלכות שאול זקינה שנפשטה ממנו. לבשתה עתה. ונופל לשון לבישה כמליצת הש"ס (בברכות כח) דלבש מדא ילבש מדא כו'. ויותר נכון לגרוס מלבוש בית אביה. כלומר שלבוש מלכות אינה חדש לה:

(ג) **ראה ענן קשור.**כ"ה גם בקה"ר פ"ט ובויק"ר פ"ך ובפסיקתא. אבל בפר"א פל"א אי' עמוד אש מהארץ עד לשמים:

(ד) **שאותו מקום הוא שאמר לי הקב"ה כו'.**כצ"ל. וכ"ה בקה"ר פ"ט פ"ד:

(ה) **לירחק מנעליו.**עמ"כ. וי"ל מבעליו משכינה כדמייתי עלה קרא זאת מנוחתי:

(ו) **לכשיבא אותו שכתוב בו עני כו'.**לפמ"ש בפר"א שנעריו אלו אליעזר וישמעאל היו. י"ל שרמזו שא"י תהיה ביד ישמעאל עד בא עני ורוכב על החמור. ועיין זוהר וארא (ל"ב) ופר"א ס"פ כ"ח:

(ז) **יתקע בשופר גדול.**ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחו וכו' כצ"ל:

(ח) **שנאמר רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו.**במדרש שמואל פ"ג הגי' שנאמר רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו. וכן עיקר דדרש בשביל השתחויה זו יזכו אח"כ שיבנה בהמ"ק וירוממו לה' והשתחוו לו בהר קדשו שנבנה כבר:

(י) **שמכשרת את האוכלים.**כ"ה בערוך ע' מאכלת:

(יא) **א"ר יצחק לההוא גברא דיגער ביה.**בפסיקתא דבא' לחדש השביעי גרסינן אמר הוא בא ליצר לך הקב"ה יראה לו גם כאן נראה פי' כן. ודיגער ביה הוא השטן כמ"ש המ"כ להלן:

(יב) **חפני בר יצחק.**צ"ל ר' חנינא בר יצחק. ובילקוט נחום הגי' ר"ח בר פפא:

(יג) **חיצה הוא בריה למיכס ית בריה.**באיכה רבה פ"א פ"ב הגי' חוצה היא גביה דינכסני' פי' דבר חיצון וחולין הוא לפני ה' שישחטנו (ועיין בפסיקתא שם דנראה דצ"ל ג"כ רק שנשתבשה בדפוס):

(יד) רב בעי קומי רבי והוי יתיב קומי ר"ח רבה כו' א"ל מן הכא וישלח כו'(ורבי השיב כן לרב) א"ל ר"ח אין מההגדה כו' כצ"ל ע"פ הש"ס דחולין עמ"כ. ומפני שאמרו בירושלמי אין למדין מההגדות. עמש"ל ספ"ח בס"ד (ואפשר ז"ש בחולין שם דא"ל ר"ח וי"ו דכתב אאופתא קאמר ע"ש בפירש"י):

(טו) **אברהם אברהם.**יעקב יעקב משה משה שמואל שמואל תני ר"ח לשון חיבה כצ"ל. וכ"ה בת"כ ויקרא ספ"א ובמדרש שמואל ספ"ט:

(טז) **ושחת הסכין.**קהה הברזל ולא היה חותך. ובתנחומא אי' שנדחף ידו ונפל הסכין:

(יז) **אין רצונו בירושלים ובהמ"ק.**דרש נשמו מסלות שבת עובר אורח. על המסלות העולים לבית ה' להולכי ארחות עולי רגלים כל אלה יבוטלו כי הפר ברית אשר אמר אקים את יצחק (ועיין אג"ב פל"א) מאס ערים ציון וירושלים ערי קדשו:

(יח) **מהו אחר א"ר יודן כו' א"ר יודא בר סימון כו'.**והוא הכל מימרא א' ושתי נוסחאות הן דבירושלמי פ"ב דתענית ה"ד בילקוט מביא אחד מהלשונות. וכתבן המעתיק כאן בשני מימרות. ועיין בויק"ר פכ"ט:

(יט) **ניתוש מן החורש כו'.**כ"ה גם בויק"ר שם. אבל בירושלמי שם הגי' ניתר. פי' ניתר ממאסרו בסבך בקרניו:

(כ) **כבשתי רחמי ועשיתי כו'.**בירושלמי שם הגי' כבשתי יצרי. והיינו שכבש מחשבתו מלהרהר בלבבו אחר דבר ה' בזה. וז"ש ה' יראה כד"א (שמואל א' ט"ז):

(כא) **ולא את יצחק בני.**אפשר דרש שהשבועה ולשון יען אשר עשית כו' נמשך גם על את בנך את יחידך:

(כב) **לאחד ששמר את אגינו.**כצ"ל וכ"ה במשנת דר"א ע"ש:

(כג) **זו תרמוד.**היא תדמור במדבר בערים שבנה שלמה. והיא על פתחה של מדבר ערב ששורין בו בני ערב וישמעאל. וז"ש עליהן שער אויביו. וכמ"ש בפר"א ס"פ כ"ח ופמ"ח אויביו על ישמעאל: