(א) **כתיב חיי בשרים.**אפשר דדריש בשרים לשון בשורה. כלומר בשורה טובה והוא חיים ומרפא ללב המצטער כאברהם ויצחק שנצטערו בעקדה ונתרפא לבבם בבשורה טובה שנולדה בת זוגו של יצחק:

(ב) **רפאות תהי לשרך.**אפשר דרש כמ"ש בילקוט בשם ילמדנו לשרך כמו לשארך ע"ש. ולומר שבזכות העקדה נתרפאה מלכה שארו של אברהם והולידה זווגו של יצחק:

(ג) **מים קרים על נפש עיפה.**שהיו עייפים מהעקדה והדרך ושמועה טובה זו היה להם כמים קרים. וי"ל מארץ מרחק כד"א ויראו את המקום מרחוק. וז"ש שעד שהוא בהר המוריה:

(ד) **מה בני גבירה ח' כו'.**עמ"כ. ומלשון רבינו בחיי נראה שמפרשו על יעקב (שיצא ממנו ובו נתקיים עיקר זרע אברהם) וכמ"ש יעקב אשר פדה את אברהם שבני לאה ורחל הגבירות ח' ובני בלהה וזלפה השפחות ד' וכ"ה בליקוטי תורה פ"א ע"ש:

(ה) **נתיירא מהיסורין.**כמ"ש בספרי שהבאתי לעיל שאברהם זכה לקבל יסורים:

(ו) **וקריעה וברכת אבלים.**בירושלמי שם ל"ג לה כלל ונראה שצ"ל הלכות אבלים.

(ז) **הוא בלעם הוא קמואל.**כ"ה בילקוט וכצ"ל וכן הובא בתוס' על התורה: