(א) **כך שנותן תמימים.**כמו תמים יחדו מותאמים ושקולים זל"ז. כדמפ' ובת כ' כו':

(ב) **כבת ז' לנוי.**עמ"כ. ומ"ש דבז' מתחיל עדנה. ליתא דבנדה (ה'.) מפורש דמשיגיעו ימי הנעורים חשוב הגיע זמנה לראות (גם מ"ש שקודם מ"ת לא היו עונשין עד בן ק'. נראה ט"ס דזה היה קודה המבול כדלעיל פכ"ו. גם באמת כאן דמדמה בת ק' כבת כ' לחטא. א"צ לומר רק שלא היו עונשין קודם מ"ת עד כ' וכמו בב"ד של מעלה בשבת (פ"ט:) ובכ"מ. וכצ"ל במ"כ כ' במקום ק'). והעיקר נראה כגי' רש"י שהביא ביד"מ בת ק' כבת כ' לנוי. ומשום שכ' שנה הוא ימי עיקר של ימות גדול האדם וכדלעיל פר' י"ד באדם וחוה כבני כ' שנה נבראו בשלמותן ע"ש ועיין ר' בחיי כאן. ובת כ' כבת ז' לחטא (ותלה החטא בז'. שמשבע ואילך הוא זמן חינוך קטן למצות. ולא קודם לכן. ובפי' הגר"א ז"ל למגלת אסתר ע"ד הרמז כתוב דבשנת ז' מתחיל יצה"ר להטות האדם ע"ש):

(ג) **כהדא עגלתא תמימתא.**אפשר פירושו כעגלה הנמשכת בתמימותה אחר רצון בעליה. כן שרה נמשכה אחר רצון אברהם בתמימותה ושמעה לקולו לומר אחותו היא. ואף שכבר לקתה ע"י כן במצרים חזרה לעשות רצונו לומר כן בגרר:

(ד) **אבא הושעיה איש טריא.**משמע שהיה בימי האמוראים. ולפ"ז צ"ל דאותו שנזכר בתוספתא שלהי ב"ק ישעיה איש טוריא. הוא אחר שהיה תנא:

(ה) **שרדף אחר ד' מלכים.**וזהו קרית ארבע. קרית עוז ששגבה מן ד' מלכים (ומ"ש ביהושע (ט"ו) קרית ארבע אבי הענק. י"ל דדרש ליה על אברהם וכמו שדרשו בת"כ קרא דהתם (יד) האדם הגדול בענקים על אברהם):

(ו) **ואח"כ ללוים.**במכות (ו'.) מפרש פרוודהא נתנו לכלב והעיר עיר מקלט ללוים:

(ז) **ואח"כ לכהנים.**כן כתוב (ד"ה א' ו'):

(ח) **ותמנת סרח.**כמ"ש בב"ב (קכ"ב.) שנקראת תמנת חרס שפירותיה כחרס והוא לגנאי. גם פשט לשון חרס שהיתה עפרה מעלה חרסין. וזה סימן לרזון הפירות. כמ"ש בבמ"ר פ' שלח לך אם של חרס היא פירותיה רזין:

(ט) **דנה וקרית סנה.**שם ערים ביהודה (יהושע ט"ו) וכתיב שם היא דביר. וכתיב (שם ושופטים א') לדביר לפנים יקרא קרית ספר והיא קרית ספר אשר לכדה עתניאל שכתוב בה ארץ הנגב נתתני. הרי שהיתה ארץ נגב בלא מים (ואפשר לכן עשאוה קרית ספר שת"י קרית ארכי אוצר ספריהם. מפני שלא היה ראוי למקום זרע מיבשותו). ומדכתיב דנה וקרית סנה בהדדי דרשי' ששניהם היה שוין לגנאי ובספרי ריש פרשת עקב אמרו פסולת של א"י כו' כ"א אומרת תקרא על שמי מייתי כי"ב ודנה וקרית סנה היא דביר ובמקום אחר הוא אומר ושם דביר לפנים קרית ספר נמצא קרוי' ד' שמות ומה פסולת כו'. ולפ"ז כמדומני שי"ל גם על דור ונפת דור דהכא. דהיינו מ"ש (יהושע י"ז) ואת יושבי דאר ובנותיה ויושבי עין דור וגו' תענך ומגדו ובנותיה שלשת הנפת. דג' נפות הן שלשה פלכי דור כמ"ש בת"י שם. והן עין דאר תענך ומגדו. והוא דור ונפת דור דכאן כלומר ג' נופת שלה (וז"ש בסיסרא (שופטים ו') בתענך על מי מגדו. וכתיב (תהלים פ"ג) נשמדו בעין דאר. שכלם במקום א' נפות של דור היו) והיו במקום אחד ד' מלכים (אף שלא נחשבו בל"א מלכים רק תענך ומגדו ומלך דור לנפת דור) ואף שהיו פסולת א"י. שלכן הודיעו בנביאים ד' שמות של מקומות אלו להורות הדרשא של ספרי דאף על הפסולת היו קורין ד' שמות. ומזה נלמד שהן פסולת מגונים שבא"י:

(י) **מה"מ מתריס כנגדו.**אפשר הוא כמ"ש שלהי מ"ק המתקשה ע"מ על מת אחר הוא בוכה. ולכן כשהרבה בכי ומספד על שרה ראה מה"מ מתריס כנגדו. ומיד קם מעל פני מתו מלספוד ולבכות:

(יא) **מן הכא ויקם וידבר.**איפשר י"ל מיד שקם עסק בדברי המת וצרכיו בזרוז ולא בד"א:

(יב) **במבחר שבקברינו.**בני חת שהיו יושבין בשער עירם. היו שופטי העיר ושריהם. והיה להם קברות מכובדים מיוחדים להם לבדם. כעין קברי המלכים. ובהם הוא שא"ל אף במבחר שבקברינו קבור מתך כי נשיא אתה בתוכנו. וראוי לך לקבור מתך בקברי הנשיאים והשרים:

(יג) **שמעוני ופגעו לי סרסוני וא"ל צלו לי עלואי.**כצ"ל. ומפרש שמעוני לשון שמעא דרבנן שרתוני לסרסר לי וא"ל פגעו לי צלו כו':

(יד) **באזני בני חת לכל באי שער עירו.**א"ר פנחס כצ"ל:

(טו) **שחסרתו התורה ו'.**עמ"כ. גם עפרן חסר ו' עולה ת' לרמוז על ת' שקלי כסף שלקח:

(טז) **שכל מי שמברר מקחו של צדיק כו'.**כמ"ש בשמ"ר שם שא"ל בני חת לעפרן אם לא תמכור אנו מעבירין אותך כו'. גם מ"ש איש ממנו לא יכלה כו' הוא לשון פקידה לקיים רצונו:

(יז) **בא לבוש לבושי ואברהם זקן כו'.**זהו וכבוד כמ"ש ונגד זקניו כבוד (ישעיה כ"ד). ואין מפרש כאן מהו ימצא צדקה. ונראה שדרש' דריש פרשה שלאחריה עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא שייך לכאן. ופרשה שניה צריכה להתחיל מדרשא דעוז והדר דלהלן:

(יח) **לבוש לבושי.**מסיים בילקוט דכתיב עתיק יומין יתיב ובתנחומא מסיים בה שער רישי' כעמר נקא. ולפי הלשון דכאן נראה מכוון למקרא דלבושי' כתלג חיור: