(א) **ועשה חסד התחלת גמור.**איפשר אסיפיה דקרא ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני קאי. ומפרש כי בלשון דהא. הואיל וכבר התחלת ועשית חסד עם אדוני גם עתה גמור ועשה חסד:

(ב) **נטלה ממנו רוה"ק.**כמ"ש בפסחים (ס"ו.) כל המתייהר אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו כו':

(ג) **אבן יקרה כו' והיה משקלה בקע.**מדלא כתיב נזם זהב משקלו בקע. רמז הכתוב שהמשקל לא קאי על הזהב אלא על האבן טובה וע' מדרש שמואל פכ"ז:

(ד) **רבי יצחק אומר לשבח כו' רב"א לגנאי כו'.**תרווייהו ליישב הא דשמו קודם לו. אע"ג דבעלמא רשעים הן קודמין לשמן. כן מבואר ברות רבה פ"ד ובמדרש שמואל פי"א:

(ה) **רשב"י אומר טמא כו'.**עיין מעילה (י"ז.) ותוס' מנחות (נ"א:) ד"ה שתהא כו' ושו"ת פני אריה סימן כ"ב:

(ו) **על ימין זה ישמעאל.**עמ"כ. וי"ל שהיה שרוי במדבר פארן שהוא בדרומה של א"י:

(ז) **מכאן יצא.**כ"ה בילקוט:

(ח) **דויין ושפופין כו'.**אפשר וישלחו כו' ויברכו גו' דריש היה להם בשלוח ובברכה וע"ל פע"ד:

(ט) **רבנן אמרי.**לא לפלוגי אדר"א קאתי. אלא לדרוש סיפיה דקרא אשר עשה קאתי דעל הנס שעשה לו הקב"ה קאי:

(י) **משיאן תחלה כו'.**בתוספתא דבכורות פ"ו תניא הוא לישא אשה ובנו לישא אשה הוא קודם לבנו (וע' קדושין (כ"ט:) דהך בבא ליתא שם) ואפשר לחלק דהתם בשלא קיים עדיין האב פו"ר וודאי מצוה דגופיה עדיף והכא בשקיים דומיא דאברהם שכבר נולדו לו יצחק וישמעאל (ובת אחת למ"ד שהיה לו בת) וכ"מ אחר כך שכתב בס' חסידים מסברא דנפשיה: