(א) **ארצי לפניך בטוב בעיניך שב.**והוא לא רצה לישב עמו בגרר וכמש"ל פנ"ד וז"ש לא ישב (וקראו לצים כמ"ש בע"א (י"ט.) שפלשתים ליצנים הם ע"ש):

(ב) **יהגה יומם ולילה אר"ש כו'.**וכצ"ל וכדמסיים אף לילות יסרוני כו':

(ג) **ומלמדות אותו תורה וחכמה.**באדר"נ פל"ג ובשוח"ט ט"ז איתא הגי' מלמדות אותו תורה כל הלילה וכדמייתי מקרא דאף לילות:

(ד) **כעץ שתול על פלגי מים ששתלו הקדוש ברוך הוא בארץ ישראל כצ"ל.**והיינו דכתיב בא"י ארץ נחלי מים עיינות ותהומות וגו' (דברים ח') ובשוח"ט שם ששתלו הקב"ה בג"ע. והיינו נמי כדכתיב ונהר יוצא מעדן:

(ה) **ינובון בשיבה שתולים בבית ה' זה אברהם ששתלו הקב"ה בא"י.**בחצרות אלהינו יפריחו זה ישמעאל עוד ינובון בשיבה זה יצחק. דשנים ורעננים יהיו אלו בני קטורה. ויוסף אברהם כו' כצ"ל ע"פ הילקוט תהלים ועי' שוח"ט שם:

(ו) **יש לעץ תקוה כו' אברהם תקוה.**אע"פ שהיה כעץ יבש כדלעיל פנ"ג יהיה לו תקוה טובה להוליד את ישמעאל וע' לעיל פר' מ"ח:

(ז) **אם יאמר אליו כו'.**ע' מ"כ וכ"ה בילקוט כאן ורומז שאחר שנימול חליף והוליד יצחק (ואח"כ דרש ועוד יחליף מצות ומע"ט):

(ח) **יפריח ועשה נטע כמו קציר אכ"כ.**כ"ה בילקוט כאן ובאיוב וכצ"ל ופירש שהקציר שהן כענפים מרובים מן הנטע עצמו:

(ט) **אם בא עני כו'.**דרש זריעה על צדקה כדאמר זרעו לכם לצדקה וכמ"ש ספ"ק דב"ק:

(י) ויוסף ה' דבר אל אחז.(ישעיה ז) אמר ליה והכתיב כו' כצ"ל:

(יא) **בעודנו חי אותה שישבה כו'.**איידי דמייתי קרא דולבני הפלגשים. מפרש ליה לומר דמסיפיה בעודנו חי איכא לסיועי לר"י דאמר היא הגר. ובתנחומא מביא כאן קרא דבא מבא באר לחי רואי ודרש ליה כדלעיל פ"ס שהלך להחזיר אותה שאמרה כו':

(יב) **אע"ג דאת אמר ותלך ותתע כו'.**דדרשינן ליה בפר"א פ"ל וז"ח רות (ס"ד א') שתעת אחרי גלולים (וי"ל על זנות ג"כ כד"א (הושע ד) רוח זנונים התעה) מ"מ לא נחשדה:

(יג) **ושמה קטורה.**כזה שהוא חותם כצ"ל. ותיבת מן קטר הוא פי' איזו מפרש:

(יד) **עשרה בתי דינין.**מכאן נראה כפי' הגר"א ז"ל בד"ה שם בקרא דהמה היוצרים יושבי נטעים וגדרה שפי' דנטעים וגדרה הן ערים בפני עצמן ולפ"ז תמצא שם עשרה משפחות ע"ש. אבל לפי המפרש המיוחס לרש"י והרד"ק דיושבי נטעים וגדרה קאי ג"כ על אותן שחושב תחלה שהן היו נוטעים וגודרים במלאכת המלך שא"כ לא תמצא רק שמונה משפחות:

(טו) **לופרין.**הרמב"ן גורס לופדין בדל"ת ע"ש אבל אין לו ענין למלת לטושים לכן גי' שלנו לופרין נכונה ע"ע ערך לפר:

(טז) **רי"א בכורה.**בדב"ר שם כמד"א וימכור את בכורתו ליעקב וע"ש במ"כ שנדחק. ויותר נראה דצ"ל כד"א נתנה בכורתו ליוסף (ד"ה א' ה'):

(יז) **חזר ואמר אנא אריס כו'.**בתנחומא לך לך מסיים אניח אותם עד שיבא בעל הפרדס. וצ"ל לענין המשל בשב ואל תעשה עדיף ליה ולכן עשה כן. ולא חשש שאם אינו משקה האיך של סם חיים מתקיים כמו שאמר תחלה:

(יח) **אנפליאות.**של בגד שאין בהם משום מנעל ומפני שאסור בנעילת הסנדל בהר הבית (אלא שצ"ע כיון שאיסור זה משום מורא מקדש הוא. ואין הכנענים מצווין ע"כ. א"כ לכאורה לא היו חייבין ישראל למנעו מזה):

(יט) **ע"כ יש לנו רשות ליכנס.**משמע שבהיכל היה לו רשות לכנוס. ובאמת אף שגביעה כהן היה וכדאי' במג"ת שם. מ"מ ביאה ריקנית להיכל בלא עבודה אסור. וצ"ע:

(כ) **ושכר הרבה תטול.**במג"ת שם מסיים לא זזו משם עד שהכישי נחש. (ואף שמבואר ביוסיפון ושארי חיבורים שהלך משם להלן ומת בהודו. י"ל שנתרפא מן הנשיכה שהרי לא קאמר ומת):

(כא) **מעל יצחק בנו קדמה אל ארץ קדם.**א"ל כל מה שאתה יכולים כו' כצ"ל ודרש קדמה אל ארץ קדם. דהיינו שברוח מזרחית עצמה יבחרו להם המזרח שבה וקרוב הדבר לומר שהן יושבי ארץ חינ"א שיושבין במזרחו ש"ע ולכן חשבו הקדמונים התחלת היום משם כמ"ש בעל המאור פרק ב' דראש השנה וזה שאמר בשלהי מסכתא סופרים שאברהם הכניס בני קטורה בכרך גדול מוקף חומת ברזל. שהיא החומה שסביב מדינת חינ"א:

(כב) **הקיפוה כעטרה.**כצ"ל. ורצה לומר הקיפוה במצור סביב סביב כעטרה לכבשה. ולשון כעטרה הוא ככתר המקיף הראש. ומזה לשון המקרא כתרו את בנימן. ועיין אסתר רבה פרשה א' פ' ב':

(כג) **הקיפוה כובין.**כמדומני דדרש מעטירה ברי"ש כמו מעטידה בדל"ת לשון אטדין (בחילוף עי' בא') שהן קוצים: