(א) **מפני מה לא גזרו על הנוה שבגרדיקי.**מפני שנוה רע כ"ה בירושלמי פרק ו' דשביעית ופי' המפרש שלכן לא הוצרכו לגזור טומאה עליו שבלא"ה לא ידורו שם:

(ב) **הוי נציב.**היינו נוטע דקאמר תחלה. ובילקוט ל"ג ליה. ואפשר צ"ל הוי חצוב פי' חוצב בורות:

(ג) **וכתיב ושם העיר מיום ה' שמה.**ודרשינן (ב"ב ע"ה) שיהיה שמה כשם ה' וזה שקראה אברהם ה' יראה:

(ד) **מ"ט שמעו שמוע ברגז קולו והגה כו'.**וכתיב כאן אשר שמע אברהם בקולי והיינו קול זה:

(ה) **אבל שוטה.**נראה דצ"ל שומם. ור"ל אבל המאריך באבלו יותר על מה שהוא חייב וכמ"ש בפר"א פל"ב שג' שנים נתאבל יצחק על אמו. ולשון שומם רומז לקרא אל תהי צדיק הרבה וגו' למה תשומם ואמר כאן אף יצחק שהאריך באבל שומם עכ"ז אח"כ כי ארכו לו הימים נשכח אבלה מלבו וינחם אחרי אמו. או אפשר צ"ל אבל שוהה פירש מתעכב הרבה באבלו. (ולגי' הס' שוטה אפשר פי' כמו הדס שוטה בכור שוטה. שאינו בעיקר הדין. כן כאן היה האבילות יתירה שלא מן הדין):

(ו) **זבל פרדותיו.**אפשר דרש ויהי לו מקנה וגו' ויקנאו אותו לומר שע"ד המקנה קנאוהו. וכתיב ועבודה רבה כלומר עבודה בשדה שהיתה ע"י המקנה ע"י זבל המקנה היה הצלחת עבודה בשדה ולזה קנאוהו:

(ז) **אלא כדבר קפרא.**דבר קפרא עביד כו כצ"ל והא דב"ק הוא בויק"ר ר"פ י"א וע' שבת קט"ז:

(ח) **כי עתה הרחיב וכו'.**ג"ז נדרש נגד מ"ת שנאמר בערבות מואב שכבר כבשו עבר הירדן והרחיב ה' להם (וכד"א ברוך מרחיב נגד שהיה בעבר הירדן) והיו סמוכים ליכנס לארץ:

(ט) **ד"א מגרר כו' להתגרד בו.**כצ"ל. ודרש ד' במקום ר' על שקרובים בתמונה וכמש"ל ס"פ ס"א ע"ש בהגהותי בס"ד:

(י) **מה נעבוד וגזרית.**כצ"ל פי' כבר גזרתי:

(יא) **והוון קהליא מצמתין בהדא כו'.**כצ"ל:

(יב) **ויצאנו בשלום.**כמו ביצחק שלא עשו לו טובה שלמה וכל טובתו היה שלא נגעו בו ושלחוהו בשלום:

(יג) **א"א יודעין כו'.**כי בבאר הראשון שאמרו לנו המים היינו שאמרו שהמים אינן נובעין מים חיים אלא שבאין מתמצית נחל גרר ולא רבו עליה מפני הברית והשבועה. או כיון שכתוב מצאנו מים הוא מציא' של הפקר מים חיים לכן דרש לה בגז"ש מציאה מציאה מהתם של' מציאה הוא מים חיים ולכן לא רבו עליה. אבל אלמלי היו תמצית מי נחל גרר לא היו חוששין על השבועה והיו מריבין (ואף בראשונה כשחפרו בנחל מעיד הכתוב שהיה באר מים חיים ולא תמצית נחל גרר ובעלילה רבו עליה):