(א) **אז תלך לבטח דרכך.**זה יעקב שנאמר וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך כו' כ"ה בילקוט משלי וכצ"ל ור"ל אז בשביל ששמע למצות אביו ואמו הגינה עליו שהלך לבטח דרכו:

(ב) **מה הוא עושה כו'.**היתה מכחשת בהשגחה פרטית בעולם השפל והראה לה ר"י מהזווגים ראיה:

(ג) **כבר כתיב כו'.**פשוטו מפני שיצחק היה שרוי אז בבאר שבע אחר שהעתיק עצמו מנחל גרר וחפר הבאר שבעה שכתוב שם על כן קרא שם העיר באר שבע לכן מקשה שהרי כבר כתיב שיצא משם ודרש שהנך להתפלל במקום המסותר שם לתפלה לאבותינו. וע' רמב"ן שפי' שכבר היה שרוי בחברון כמ"ש בפ' וישלח ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא וגו'. וצ"ל לדבריו דמקשה כיון שכבר יצא ממקום יצחק מחברון שהיא בצפונה של יהודה והלך פדנה ארם שהיא במזרחית צפונית של א"י האיך הגיע לב"ש שהיא בדרומה של ארץ יהודה כמ"ש רש"י בחומש. א"ו שהלך לשם ליטול רשות:

(ד) **אבא בשעה שבקש כו' לא מב"ש.**לא נתפרש זה במקרא ואדרבה כתיב וילך יצחק גררה וירא כו' שכון בארץ הזאת כו' וישב יצחק בגרר. ולפ"ד רש"י והרמב"ן ר"פ חיי שרה שאברהם וב"ב היו דרים בב"ש (רק קודם פטירת שרה היתה נסבה מאת ה' שבאה לחברון ומתה שם כדי שתקבר שם במערת המכפלה. ולכן יצחק בזקנותו סמוך לפטירתו קבע מקומו שם בחברון) וכן יצחק היה שם אחרי מות אברהם ומשם הוא שרצה לילך לחו"ל ושם הוזהר. אלא מלשון וילך יצחק גררה הכתוב שם. משמע שתחלה לא היה בגרר. ואולי היה בסמוך לה ועתה הלך אל אבימלך גררה מפני הרעב או ליטול רשות ממנו קודם יציאתו מארצו לחל"ל כמו שהיה בדעתו:

(ה) **אף אני כו'.**וזהו שקודם ירידת יעקב למצרים בא ג"כ לב"ש לזבוח זבחים והיינו ליטול רשות. וי"ל שז"ש שם לאלהי אביו יצחק (ע"ל פצ"ד) כדהכא שהלך יצחק לשם ליטול רשות:

(ו) **מבארה של ברכות.**עי' יד"מ. ולכאורה היה נראה שהב"ר מונה ברכות יצחק ליעקב לז'. שחושב טל השמים ומשמני הארץ לא'. וכן דגן ותירוש וכו'. אלא שבאמת בויק"ר ס"פ ל"ד ודב"ר פ"א אית' שעשר ברכות נתברך וכן לקמן פפ"ד כמש"ש בהגהותי בס"ד ועי' פר"א פל"ב מ"ש בבאורי שם בס"ד:

(ז) **י"ב אבנים נטל.**אמר כך גזר כו' כצ"ל. וכ"ה בילקוט וע' בשוח"ט מזמור צ"א:

(ח) **אבנים שנים אמר אברהם כו'.**כצ"ל:

(ט) **כמטה וכפלומא.**כ"ה בשה"ר כמ"ש המ"כ ופי' נוצות בלשון רומי. וכ"מ אח"כ במ"ע. והא דכמטה נפק"ל מדכתיב לקמיה דקרא דקורות בתינו דמייתי אף ערשנו רעננה. וכן מלשון רעננה דרש הא דהרטיב דלהלן דהיינו רענן ורטוב:

(י) **קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים צדיקים וצדיקות וכו'.**וכדמפרש בשה"ר שהברות הוא חלוש ונכפף ואין עושין ממנו קורות בין הארזים רק רהיטי הבית עושין ממנו לכן משל הנקבות בברותים ורהיטים והזכריה בארזים וקורות ועי' יד"מ:

(יא) **עשרים שריין בקריתא דביתך.**כצ"ל פי' בקירוי הבית והגג:

(יב) **מן קפודקיא.**עי' מ"כ עי' ברכות נ"ו. ושם איתא עשרה וכן נכון דעשרה היא דיקו בל"ר:

(יג) **תני בר קפרא כו'.**ספרי פר' קרח פסקא קי"ט משמיה דר"א הקפר:

(יד) **שנאן.**ד"א והנה מלאכי אלהים זה משה ואהרן כו'. וירד משה ולמדנו לנביאים כו' במלאכות ה' והנה ה' נצב כצ"ל:

(טו) **תרכוסא של ג"ר הראה לו א"ל את חלק ה' כו'.**הוא דעתיה דר"י דסכנין בשם ר' לוי דאר"י דסכנין בשר"ל כי חלק ה' כו' כצ"ל והא דאמר כאן של ג' רגלים אפשר משום דפחות שבסולמים הוא ג' שליבות עיין עירובין ע"ז ובבא בתרא נ"ט:

(טז) **ויוצאין בפירוורה.**כ"ה גירסת הערוך עי' פרוור (והוא כמו פרבר בבי"ת הכתוב בדה"י דמפרשים ליה פרק קמא דתמיד כלפי בר) פירוש מגרש וחצר החיצונה:

(יז) **ויצא יעקב.**כד"א מעל פני ויצא מבאר שבע הד"א נשבע ה' בגאון יעקב וילך חרנה כו' כ"ה בילקוט וכצ"ל:

(יח) **כלמתנו.**ד"א ויחלום כו' כצ"ל:

(יט) **פוקו ואתו וגו'.**די שלח מלאכיה ושיזיב לעבדוהי וכו' כצ"ל. וזהו נצב עליו עומד ומתקיים עליהם להצילם ע"י מלאכו ששלח להיות עמהם בכבשן:

(כ) **ד"א ויחלום זה חלומו של נ"נ והנה סלם וארו גו'.**סגיא כצ"ל: