(א) **אתה אמרת חלקי בארץ החיים.**לגי' הספרים צ"ל שזהו מ"ש יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי גם מ"ש אח"כ בעת מיתתו ונשאתני ממצרים. אך לגי' זו אין במקרא זה דזעקתי שום שייכות לדרשא דהכא. דמה שמסיים א"ל הקב"ה שוב אל ארץ אבותיך אין רמז במקרא. ע"כ כמדומני שצ"ל אתה אמרת אתה מחסי חלקי בארץ החיים שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך ור"ל אתה בטחת בי והיית מתפלל תמיד שאהיה למחסה לך וכמ"ש שם אם יהיה אלהים עמדי ושמרני והשיב לו ע"ז חלקי בארה"ח כלומר אימתי תהיה לחלקי כשתהיה בארץ החיים והוא כל' המקרא זכריה ב' ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקדש ומייתי לי לפרש שוב אל ארץ אבותיך ולא כאן:

(ב) **אביך מצפה כו' אמך כו'.**אני בעצמי כו'. דרש אל ארץ אבותיך שאביך מצפה ולמולדתך שאמך זו ילדתך מצפה ואהיה עמך שאני מצפה להיות עמך שם:

(ג) **אין בהם ברכה כו'.**אל ארץ אבותיך אהיה עמך ר"ל ואברכך שם ויליף האי ואהיה עמך מן ואהיה עמך ואברכך הכתוב ביצחק בר"פ תולדות:

(ד) **בג"ד.**ומונה והולך ד' ובקה"ר פ"ז פי"ט ל"ג להא דאין חותכין בשר כו' וכ"ה בילקוט כאן. ומן הש"ס דברכות (ט:) הוסיפו כאן:

(ה) **הנצולת.**כאן י"ל ל' כמציל מן הארי שהן שלו ור"ל שלא כמו שאמר לבן הצאן צאני כו' שהיו ראוים לאיבוד כמש"ל בפרשה זו כך גזר הקב"ה לארי שיהיה טורף כו'. וא"ת שהיה רועה אחר מצילן כו' רק יעקב בע"ה הצילן. אבל ל' נצולת דלעיל פס"ז ודאי פי' כדברי המ"כ. וכן בערוך הביא שניהם יחדיו ופי' כן:

(ו) **והלא לרחל קרא תחלה ורחל עונה.**כצ"ל:

(ז) **פטילקין טב.**פי' במ"ע עגל בל"י:

(ח) **השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע.**אפילו שאתה כו' לרעתו למה נחבאת כצ"ל ודריש מטוב עד רע:

(ט) **קיתונית מצא.**ויחפש במקום שהיה מונח שם ואך נעשה נס ונתהפך לקיתונית:

(י) **שיהיה טורף ואוכל מצאנו.**בילקוט אי' חמשה בכל יום ואפשר אחטנה דרש אחטא ה':

(יא) **אל יהיה לשון סורסי קל בעיניך.**כצ"ל וכ"ה בירושלמי סוטה פ"ז ה"ב וע' בתוס' ב"ק (דפ"ג.) ד"ה לשון כו' ע"ש:

(יב) **לא באתי לכאן אלא ללמוד אם כו'.**כצ"ל:

(יג) **והלא הם פרצו.**עי' בתוספת מצות ל"ת שהוסיף הרמב"ן על מנין מצות ל"ת להרמב"ם בסופו:

(יד) **מכות ותמות.**בתנחומא דברים מפרש מך לשון עניות ותמת לשון תמימות:

(טו) **חלים ומרקדים.**בשי"ר רפ"ז דרוש להל' הזה על מחולת המחנים ומשם יצא לשון זה בחלים ומרקדים: