(א) **אנו יודעין שאמונתך רבה כו' כמ"ש ואמונתך בלילות.**וע' תוס' ברכות י"ב ד"ה להגיד כו':

(ב) **בבית פעור כמה דהוה מהלך כו'.**כמדומה שהיא מערת פמייס שהירדן יוצא משם כדאי'. בבכורות (נ"ה.). ואפשר היה שם דמות בית פעור. ואין זה בית פעור שנגד קבורת משה:

(ג) **רש"א מי גדול המשלח או המשתלח ממ"ד ויאמר שלחני כו'.**כ"ה בילקוט כאן ובשוח"ט מז' ז'. וע' עה"ק להר"מ גבאי חלק התכלית פ"ד:

(ד) **אין אנו יודעים כו'.**עמ"כ הגי' בשם הילקוט. וכ"ה הגי' בפסיקתא דויהי בחצי הלילה כו'. ולגי' הספרים כאן יש למחוק תיבת אין ולגרוס ישלים. אנו יודעין כו':

(ה) **רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי.**כ"ה בספרי נשא ובמדבר רבה ס"פ י"א. וע' ויקרא רבה פרשה ל"א:

(ו) **הדעת מכרעת של שמאל.**שנאמר כי נגע בכף ירך יעקב. לגי' מ"כ שמ"ד של שמאל הוא ג"כ אליבי' דר"י אין מובן הראיה מכי נגע בכף ירך יעקב (וגם בבבלי בחולין שם לא נזכר לר"י רק של ימין וכל הדרשות שם ע"ז.). ולכן כמדומה שעיקר הגי' מ"ד הדעת מכרעת של שמאל (ר"ל אף של שמאל) כר' יוסי. ומייתי ראיה מדכתיב כי נגע בכף ירך יעקב בג"ה. כלומר כשנגע נגע רק בירך א' ומחמת זה נאסרו שתיהם כדסתם וכתב תחלה ע"כ לא יאכלו ב"י את ג"ה אשר על כף הירך איזו כף שיהיה (ול"ל הדרשות שבש"ס על ימין):

(ז) **ואינש זכוותיה תיקום ליה.**כ"ה בילקוט ופי' זכותו:

(ח) **זה בוכה כו'.**עיין בתנחומא:

(ט) הה"ד בן פורת כו' עלי עין בן פורת רביית יוסף.(פי' דרש פורת לשון פוריה שהגדיל בקומה) בן פורת עלי עיין רביית יוסף עילוי עינא (כדהכא שכיסה על העין) בן פורת עלי עין אר"ב בשם ר"ס רביית יוסף עלי לפרוע לך מן אותה העין כצ"ל:

(י) **חדא דסקרא וסכינא בתוכה נסב סכינא ואהדר ליה דסקרא אתא חד כו'.**כ"ה בילקוט ובמ"כ:

(יא) **כל אותן כו'.**עי' קהלת רבה פר' א' סוף פ"ח ובתשו' בשמים ראש סימן שס"ז:

(יב) **חזרנו על כל המקרא כו'.**דב"ר פ"א. תדא"ז פי"ט. תנחומא תרומה ס"ט:

(יג) **עד שמכר הסוס שלו.**בילקוט וברמב"ן הגי' הפינס פי' מעיל חשוב שלו:

(יד) **כל אותן חדשים שהיה בבית אל היה מכבד כו'.**הרמב"ן הביא הגי' שעשה בסוכות. ונראה פי' כדלקמן פע"ט ויבא יעקב שלם בממונו אע"ג דאר"א ט' שנים היה מכבד כו' ברם הכא שלם בממונו. ולכן קאמר כאן שכל הימים שעשה בסוכות עד בואו אל שלם היה מחסר ממונו ומכבדו וכיון שבא לשלם פסק. וה' שלח ברכתו ומילא חסרונו:

(טו) **כל אותן שנים שהיה יעקב בבית אל לא נמנע כו'.**אפשר לגי' רמב"ן הנ"ל גם כאן הגי' בסוכות. ודרש ליה שעשה סוכות כעין חג הסוכות בכל מצותיו ועשה נסוך המים. וז"ש כל מי שיודע כו' פשוטו דרך גוזמא נקט לומר שמים רבים נסך בי"ח חדש אלו. ולגיר' הס' בבית אל י"ל הא דכתיב במצבה שהקים בב"א ויסך עליה נסך שלא בשעת ההקמה לבד אלא כ"ז שהיה שם: