(א) **מתחלת הספר כו' מכו"א כו'.**בירושלמי חגיגה פ' ב' הלשון עד שלא נברא. כבוד אלהים הסתר דבר. משנה"ע כ"מ חקור דבר. ור"ל משנברא העולם ומלך על בריותיו כבודו הוא לחקור. והיינו מוירא אלהים את כל אשר עשה ואילך שכבר נברא הכל:

(ב) **ראיה אחת.**וזהו וירא (בראי' אחת) את כל זהו העליונים ותחתונים:

(ג) **פלטין כו' הלואי כו'**ועשה לה חופה הלואי תהיה כו'. למשל הפלטין ממשיל העולם לפלטין ודירת מלכו של עולם. ולמשל חופת בתו הוא ממשיל העולם לחופת התורה שהיא כבתו של מלך (ע"ל ס"פ כ"ט):

(ד) **והנה טוב.**זה עוה"ז מאד זה עוה"ב כ"ה בילקוט. וכן להלן צ"ל מאד זה יצ"ה כו' שעי"ז הוא בעל בחירה. ומעלתו גבוה וכ"ה הגירסא בקה"ר (פ"ג פ' י"א) ובילקוט וכ"מ בשוח"ט מז' ט':

(ה) **אתה הוא שגרמת כו'**עי' בפי' רשב"ם (ב"ב ע"ה):

(ו) **של רמיות.**שלא יהו הרשעים אומרים כו' כצ"ל והוא הכל טעם א':

(ז) **לפיכך לכן בארצם משנה יירשו.**בשביל שיקברו בארץ:

(ח) **שאדם ישן קימעא.**כמ"ש מעט שנות מעט תנומות:

(ט) **לפיכך אמרו חכמים כו'.**מדה טובה. מאוד זה מדת פורענות כצ"ל. ופי' בזה שהפורענות באה מדה כנגד מדה הוא טובה גדולה לאדם. שיוכל לפשפש במעשיו להכיר על איזו ענין באה עליו הפורענות וישוב בתשובה עליו (וכן שמעתי בשם הגאון מוהר"ח וואלאזין ז"ל שפי' כן לשון רש"י בברכות (ה' ע"א) פשפש ולא מצא יסורין הראוין לאותו עון):

(י) **ואדם עליה בראתי.**ועל כורש נאמר שבראו לפרוע מן נ"נ ולשלח גלות ישראל וז"ש עליה להיות מושל עליה לתבוע דקיון כו':