(א) **כקריעת ים סוף.**עיל פ"כ הגי' גדולה מקריעת ים סוף אבל הגי' דהכא עיקר וכ"ה בפסחים קי"ח והמ"כ לעיל הביא בשם סוגיא דפסחים מה שלא נמצא שם ע"ש:

(ב) **זה יהושע וגדעון.**עיין יד"מ. ועליהם אמר יעקב וזרעו יהיה מלא וגו' זה יהושע כדלהלן וגם הוא יהיה לעם זה גדעון כמ"ש בת"י שם:

(ג) **צעק מתוך צפרני רגליו.**וע' מ"כ לפי' ב' שהמלאך נופל לרגליו של יהושע. יש לדרוש שמ"ש ויפול יהושע אל פניו ארצה ולא נכתב על פניו כמו בכ"מ (רק ביואב ש"ב י"ד כתוב כן ע"ש ברד"ק) ופי' שנפל אל המלאך שהיו פניו ארצה וע' תנחומא משפטים סי"ח:

(ד) **בכ"מ שהיה ר"י ארוך כו'.**אפשר זהו יוסף חפני שאמרו להלן פ"ק ובירושלמי ובבלי כתובות שהיה משמש לרבי בחייו ובמותו:

(ה) **כיון שיורדת טפה אחת כו'.**אפשר היינו טפה של גשמים וכמש"ל ס"פ י"ב בס"ד:

(ו) **ידא. דדחת תילתא דעלמא כו'**כצ"ל ומשמע בפסיקתא דחנוכה ס"ד דמפרש ויתמוך יד אביו להסיר אותה שהיה רוצה להסירה בע"כ של אביו ולא יכול ע"ש:

(ז) **מעשה ראובן בבלהה ומעשה יהודה בתמר.**כ"ה בקה"ר פ"ט וכצ"ל:

(ח) **מה דברים שלא נתגלו כו'.**בפסיקתא שה א"ל מה אתה סבור מפני שהייתי שואלך בכל יום מה עשו בך אחיך ולא היית א"ל סבור אתה שלא הייתי יודע ידעתי בני ידעתי ע"כ:

(ט) **כאפרים וכמנשה.**קדמו בברכה (ר"ל גם בברכת משה קדמו) והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה הוי וישם את אפרים כו' כצ"ל:

(י) **ואומר לכם פקוד.**עי' מ"כ ובתוס' עה"ת כתבו שמ"ש יוסף אנכי אעשה כדבריך היינו שגם הוא יצוה את בניו לעשות כדבר יעקב להעלות עצמותיו כשיגאלו ונמצא צוואת יוסף הן הן דברי יעקב:

(יא) **בן שהשכים.**ולא עשה כמעשיהם כצ"ל ע' מ"כ. ופי' שהשכים נראה שהוא שנטה שכמו לסבול עול צרת אשת פוטיפר ולא רצה לעשות כמעשיהם ורצונם (וכד"א תהלים פ"א) הסירותי מסבל שכמו: