(א) **כמו שכתוב בויק"ר.**ובב"ר פרשה י':

(ב) **מיותרין בעולם כגון זבובים כו' מיותרין בעולם כגון נחשים כו'.**משמע דפליגי בהא דרבותינו אמרין שהן מיותרין שלכאורה אין בהן צורך ומ"מ אינן מיותרין שיש בהן צורך לבריותו של עולם וכמ"ש בשבת (ע"ז). ברא זבוב לצרעה (וצרעה עצמה יש בה תועלת שעושה דבש הצרעין) יתוש לנחש. ועיין בפירש"י שבת (ק"ו:) ד"ה שאין במינו כו' ור"א אמר אפילו דברים שהן מיותרין מזיקין לעולם כנחשים ועקרבים מ"מ הקב"ה עושה שליחותו בהם. אבל באמת בב"ר פ"כ אמרו גם על זבובים ופרעושין ויתושין מעלה לך דברים ארורים. וכן שם ר"פ נ"ד קוראן מזיקי ביתו ואויבי איש ע"ש. ע"כ נראה דר"א אינו חולק כ"א בזה שדורשה לענין שליחות. ונקט נחשים ועקרבים משום עובדא דמייתי עלה בויקרא וש"מ. ועיין בקה"ר שם דבדר"א ליתיה כלל הא דברים שהן מיותרין:

(ג) **גרם להן שיעשו שלום כו'.**עיין לקמן פי"ג ופט"ו דדרש ע"ז קרא דכאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל:

(ד) **ומצננין אותו.**ברוב קרירותם שבטבע הצפרדעים היו מצננים חום התנור:

(ה) **גוזר עליו.**והוא מעלה צפרדעים כו' כצ"ל:

(ו) **כשם שגזרתי כו' כך כו'.**לשון ושרץ היאור דרש:

(ז) **ובכה ראיה.**נראה שצ"ל ודאי כלומר בכה ממש כדמפורש:

(ח) **על לבי.**ונקבעת שם ונעשה צפרדע ר' יוחנן כו' כצ"ל. ולגירסת הספר ונבקעת פי' ונעשה אח"כ צפרדעים הרבה שם:

(ט) **מלמד שהיה הצפרדע כו' והיה נבקע השיש כו'.**שוח"ט מזמור ע"ח ומובא בילקוט שמואל (א' מ"ה) רמז ק"ג ושם הלשון ואומר לשיש אנו שלוחים של מי שאמר והיה העולם עשה לנו מקום כו':

(י) **ומסרסן.**ע"ל ס"פ ט"ו:

(יא) **ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היו כו'.**בתנחומא גרס ליה לעיל אקרא דועלו ובאו בביתך (קודם דרשא דבתנוריך ומשארותיך דלעיל) וכן נכון. ובתדא"ר פ"ז כשהיו מוזגין כוס יין במים ושותין אותו כו':

(יב) **אלא אותן הנשארות ביאור.**שנשארו שמה ולא עלו. ונראה שהן אותן שהיו ביאור מכבר. ולצורך העלייה למצרים שרץ היאור כעת חדשים והן שעלו הן שמתו:

(יג) **על דבר הצפרדעים.**לקמן בס"פ ט"ו:

(יד) **לפי שהיו ישראל נבאשין כו'.**עיין לעיל ספ"ה:

(טו) **אפילו כגמלא לא מצי כו'.**כצ"ל וכ"ה בסנהדרין (ס"ז.):