(א) **שנאמר רחום וחנון כו'.**סיפיה דקרא דיודיע עלילותיו הוא. ודרש מיניה שאף עלילותיו שנראין לב"א כעלילות על האדם. אינן אלא רחמים וחנינה אלא שהן נעלמים מב"א עד שיצא לאור בסוף דבר (וז"ש שמואל א' ב') ולו נתכנו עלילות שלפניו יתברך גלוים תוכן עלילותיו שהן נכונים לטובתו של עולם:

(ב) **באזני בנך.**את אשר התעללתי במצרים ורחום שריחם כו' כצ"ל:

(ג) **אף עמהם.**ורב חסד שהוא מטה כו' כצ"ל:

(ד) הה"ד ה' בהיכל קדשו.(תהלים יא) כצ"ל שסיפיה עיניו יחזו כו' דדרש ליה לקמן ו' ארשב"נ עד שלא חרב כו'. שח"ט שם:

(ה) **שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו.**שה"ר שם ע"ש:

(ו) **והפרדס זה העולם.**והמגדל גבוה זה בהמ"ק שמשם ההשגחה יצאה לכל העולם כמ"ש והיו עיני ולבי שם ואף שחרב בהמ"ק שלמטה שכינה שרויה כנגדו בשמים שזה שער השמים וז"ש אע"פ ששכינתו כו' אע"פ שנראה כמסלק שכינתו מב"ה כו':

(ז) **ואחר מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה.**הנשאר עם העקרים בארץ. וכ"ה להדיא בשוח"ט מזמור ע"ח רק ששם הגי' מהופכת בבחורים וזקנים. וגי' דכאן עיקר:

(ח) **עד שהגיע לחסית.**עמ"כ. ונראה דצ"ל לחזור כלומר שכבר הגיע משה ורצה לחזור מלרדוף אחריו וע"י שנזדמן להגדי מים ועמד לשתות הוא שהגיעו (ואולי הרמז בזה לרועה נאמן שירדוף תמיד להחזיר הרשע בתשובה לעדר צאן קדשים ואף אם ירדוף אחריו כ"כ עד שכבר יגע ואין מגיעו לא יתיאש ממנו כי אולי יסבב ה' שיעמוד במקום מים של תשובה ע"י יסורים הבאים עליו וכי"ב ואז יניענו וינהלנו לאט בחיקו להשיבו למקומו אל ה') ואפשר צ"ל להר סיני (או להסנה) וזהו ששם ברכת מים כמ"ש אל הנחל היורד מההר וכן בסנה אמרו בפר"א פ"מ שאינו גדל אא"כ יש מים תחתיו. ושם הוא שהיה מעשה הגדי ושם הוא שנבחר לרעות צאן קדשים:

(ט) **הרכיבו על כתיפו.**כמ"ש (ישעיה מ) בחיקו ישא עלות ינהל:

(י) **שנאמר נחית כצאן.**וכתיב (שם ס"ג) ויזכור ימי עולם משה עמו וגו' את רועה צאנו:

(יא) **עולה מן המדבר.**שדרשו בשה"ר שם ותנחומא כאן עילויה מן המדבר:

(יב) **ציה וערבה.**ודרש אחר שיהיה כמדבר אז יחזור לנהוג הצאן:

(יג) **בעקבי הצאן.**ורעי את גדיותיך הצאן אתה רועה ואין אתה רועה הגדיים אלא על משכנות כו' כצ"ל והשאר הוא פי' הספר בפנים:

(יד) **בארץ סיחון ועוג.**ע' יד"מ. ואף שיפה פי'. אבל בשה"ר שם מפרש דדרש הרעים הרעיון של רעים וקשים:

(טו) **ה' שמות יש לו כו'.**לקמן בבמ"ר פ"ג חשיב גם הר חמד וכאן ס"ל דההר חמד אלהים על הר ציון קאי. וכדאיתא לקמי פל"ב. (ולקמן ס"פ נ"א חושב רק שלשה. שאין חושב שם כ"א הכתובין בתורה ולא שבתהלים):

(טז) **שממנו ירדה שנאה כו'.**שבת (פ"ט):

(יז) **מלאך ה' אליו מתוך הסנה הה"ד אני ישנה כו'.**כצ"ל לעשותן פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי תמתי בסיני שנתתממו עמי בסיני כצ"ל:

(יח) **ר"י הארוך כ"מ שהיו רואין אותו כו'.**ב"ר פצ"ז ושם בהגהותי פי' בס"ד שהיה משמש לרבי והולך לפניו תמיד (ומפני שהיה ארוך בקומה היה קומתו נראה מרחוק קודם שראו את קומת רבי שבא עמו):

(יט) **כך כ"מ שמיכאל נראה כו'.**ע' רמב"ן וכדבריו כ"ה בזוהר וירא (קי"ג):

(כ) **אלא משה בלבד.**ולכן היה תמה ואמר אסורה ואראה ובילקוט בשם אבכיר שאמר כן לרועים:

(כ) **חרוב או מתוך שקמה כך כו'.**שנאמר וארד כו' ר"ל לשכון את דכא וע' סוטה (ה'):

(כא) **את עני עמי כי ידעתי את מכאוביו ראה ראיתי כו'**כצ"ל:

(כב) **מעלה לולבין.**הוא כל' לבת שמעלה כמו לולבין כלפי מעלה:

(כג) **ושורפת ואינה אוכלת.**דכתיב והסנה בוער באש ואיננו אוכל:

(כד) **והיא שחורה.**בספ"ק דיומא (כ"א) אמרו על אש של מערכה ברה כחמה (ובאש היסודית כתב שהיא שחורה וע"ש בביאורי לפר"א בזה בס"ד):

(כה) **כך המצרים אין יכולין לכלות.**עי' פר"א פ"מ:

(כו) **ה' פסיעות.**שנאמר אסורה נא והו"ל אסור ומיותר ה"א לדרוש ה' פסיעות ובתנחומא הגי' ג' פסיעות:

(כז) **כיון שהביט.**כן אמר הקב"ה נאה כו' כצ"ל ור"ל כיון שראה הקב"ה שסר לראות וכדרשב"ל שהפך פניו (ובתנחומא שעקם צוארו) ולא רצה לבטל ממלאכתו ונמצא נאמן לאדוניו אמר הקב"ה שראוי זה להיות רועה נאמן:

(כח) **תני רשב"י.**לשון חבה כו'. ב"ר פ' נ"ו ע"ש:

(כט) **אצל יצחק שלמד יותר ממני.**שחי ה' שנים יותר מאברהם (ולמד מילדותו ואברהם לחד מ"ד בן מ"ח הכיר לבוראו):

(ל) **יעקב ששימש יותר ממני.**ור"ל אף שיעקב לא חי כ"כ כיצחק אבל שימש ת"ח יותר ממני כמ"ש יושב אהלים. ונטמן י"ד שנה בבית שם ועבר:

(לא) **שלמדה מפי הקב"ה.**וכמ"ש בעירובין (נ"ד) כיון דמשה מפי הגבורה למד מסתייעא מילתא:

(לב) **כל מי שנכפל שמו.**ב"ר שם:

(לג) **הנני לכהונה ולמלכות כו'.**זבחים (ק"ב.):

(לד) **כ"מ שהשכינה כו'.**עיין רמב"ן: