(א) **נתעלית נתגששת.**יש לפרש מלשון עליית דדריש שנתגושש ונצחה ידו על העליונה. אבל יותר נכון דהאי נתגששת הוא דבר בפ"ע. לפרש שבית שביו. (כמו דרשא ג' דלהלן) ודרשא קמייתא דנתעלית פירושו כפשוטו לשון עליה לגדולה ע"ל ר"פ ל"ג וכן דרשא שניה דלא שלט בריה למעלן כמשה כדר' ברכיה כמ"ש המ"כ (והוא מדברי א"א) מירושלמי דתענית (ספ"ד. ובמ"כ כתוב פ"ב וט"ס הוא שכביכול חטף משה הלוחות). וע"ל פמ"ו:

(ב) ****עיקר הדרשה ג"כ על ושבית שביו:

(ג) **נוטל דבר שאין עין כו' שבית שבי.**כלומר דבר כזה יכול ליטול בגנבה שלא ירגישו בו אבל דבר שעין הכל בו לא יכול ליטול כ"א בעל כרחם דרך שביה:

(ג) **ראשי דברים.**כמה שהן יכולות לשמוע כצ"ל ועיין במכילתא:

(ד) **שהן מזדרזות במצוה.**בכל דוכתא אמרינן נשים עצלניות הן (ואם היה אפשר לפרש האי מצות כלשון מצוה סתם האמור בירושלמי ומדרשות שהוא צדקה יהיה אפשר לומר כדאמרינן בכפתובות (ס"ז:) דשכיחא בביתא ומקרבא הנייתה. אבל אין זה ענין המאמר דכאן). ואפשר זריזות לקבל עליהן עול מצות קאמר. אבל עצלניות הן בקיומן במקום שיש טורח בעשייתן (ובאמת נשי דור המדבר כשרות היו כמ"ש במ"ר פכ"א שגדרו מה שפרצו האנשים ועיין ויק"ר רפ"ב ואמרו בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו ממצרים):

(ה) **מנהיגות את בניהן לתורה.**הדרכת הבנים לחנכן בקטנותם בתורה תלויה בנשים וכמ"ש ואל תטוש תורת אמך. ואפשר פירוש מנהיגות כמשמעו שמוליכות בניהן לבית הספר כמ"ש נשי במאי זכיין באקרוי בנייהו לבי כנישתא ואמרו שלהי קדושין לא ילמד רווק סופרים משום אמהתא דינוקי:

(ו) **בטכסיס של מלכים כו' שנאמר אתי מלבנון כו'.**נראה עיקר המאמר חסר כאן והיה כתוב לפניהם בפסיקתא או במ"א לכן השמיטוהו הסופרים כאן:

(ז) **אופי' משטאטא.**עי' מ"כ ואפשר הן ב' מלות מורכבות אופי מאייעסטאטר אופי הוא קול ודבור ומאייעסטאט הוא ממשלת מלכות. והכוונה העברת קול מלכות והוא מכוון יפה לענין הנמשל דהכא שרצה מלכו של עולם להשמיע קול הדר מלכותו בעצמו יתברך לבניו:

(ח) **אני גולה להם את הרקיע.**פי' גולל כמ"ש ונגלו כספר השמים (ישעיה לד):

(ט) **את כל הדברים האלה לאמר.**כולם בדבור אחד שהוא עושה כו' כצ"ל וכן הוא במכילתא וע"ז מביא כל הני שנעשים הפכים ברצונו כאחת ומסיים בשני דבורים כאחת:

(י) **וכה"א יוצר אור ובורא חשך.**עושה שלום ובורא את הכל כצ"ל והוא מביא ראיה ממטבע ברכת יוצר אור. וכי"ב בבמ"ר פי"א (רמ"ה ג'):

(יא) **חזר נהפך לעפר שנאמר ואל עפר תשוב.**החשך נהפך לאור חזר האור ונהפך לחשך שנאמר והופך נבקר צלמות יום ללילה החשיך מהו לבקר כתחלתו (ר"ל שחושך נברא תחלה ונהפך לאור ע' ב"ר פ"ג ולקמן פ"נ):

(יב) **ויהפכו כל המים כו' כצ"ל.**והא דויהפכו הוא הפיכה אחרת ממים ודם ובתנחומא הגירסא ואומר ויהפכו:

(יג) **בשר החי.**נהפך למת כו' כצ"ל וכן הוא בתנחומא והוא במשה שהיתה ידו מצורעת כשלג שהוא כבשר המת כמ"ש אל נא תהי כמת:

(יד) **הים נהפך ליבשה.**כד"א (תהלים ס"ו) הפך ים ליבשה:

(יד) **וכן דבור זכור כו' וביום השבת כו'.**בירושלמי פ"ג דנדרים הל' ב' וע"ש דחשיב כמה דבורים כיוצא בו:

(טו) **להיות עושה מלחמה ולהיות סופר.**כדאמרינן ספ"ק דע"א (ט"ו) אי ספרא לא סייפא כו':

(טז) **מי כמוהו מורה.**יורה דעה לעמו וכן תמיד לגמולי מחלב כדאיתא רפ"ק דעבודת כוכבים (ג':):

(יז) **וכה"א את הדברים גו' ולא יסף.**הראיה מדברי רשב"ל דאמר שממנו נתנבאו כל הנביאים ולא יסף עוד נחדש נביא דבר:

(יח) **רי"א קול אחד נחלק כו'.**לעיל פ"ה ע"ש:

(יט) **שלא היה לו ב"ק.**ע"ל סוף פרשה כ"ט:

(כ) **הדא קרא מסייע ליה שנאמר ה' יתן אומר וגו'.**ע' (שבת פ' ח):