(א) **וכן דוד אומר כו'.**גדלת מאד הוד והדר לבשת אמר הקב"ה כו'. כצ"ל: **ואתה אמרת בתקוף חסני כו'.**וכשנעשה בו הדין חזר והודה ונתן העוז להקב"ה שנאמר (דניאל ד') וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עבד וגו':

(ב) **ונתנו כו'.**וכמ"ש בסיפיה דקרא משפט וצדקה ביעקב אתה עשית: **שהם אוהביו.**נראה שכאן צ"ל וכן דוד משבח הללויה כי טוב גו' כי נעים וגו' מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו וגו' (הכתובה למטה בפ' זו):

(ג) **שנתת להם כשהם עושים מריבה כו'**כצ"ל:

(ד) **לידי משפט והן עושין שלום.**אפשר ר"ל ע"י פשרה. וכמ"ש בסנהדרין (ו:) איזהו משפט שלום זה הביצוע (והיינו נמי דכתיב כאן משפט וצדקה ביעקב. כדדרשינן שם משפט וצדקה על הביצוע ע"ש) ובתנחומא מפרש שאפי' היו שונאים ע"י המצות באים לידי אהבה כגון ע"י פריקה וטעינה (אבל בשוח"ט תהלים שם משמע דהך דהכא ובתנחומא הן ב' דרשות):

(ה) **מאחר שהוא מבושל כו' ומזמר.**שלהי שה"ר ע"ש ובשוח"ט ריש מז' ח':

(ו) **אם בא אני להביט כו'.**איפשר סיפיה דקרא פן אפקוד עליה יומם ולילה אצרנה דריש שיומם ולילה יצרנה פן יפקוד עליה פשעה ובהבטה א' יכלה הכשדים מן העולם וכדפירש"י שם:

(ז) **מה אני עושה.**מי יתנני שמיר ושית במלחמה אפשעה בה ואציתנה יחד. (מפרש אפשעה לשון פסיעה כדפרש"י שם. והיא הדריכה במנעל על הגת וע' תנחומא ס"ה). על שלי ורבנן אמרי כו' כצ"ל:

(ח) **אם משנה אני מדה"ד כו'.**עמ"כ. ור"ל שמדתי שלא לפקוד בחימה כדלעיל אך כמדומה שצריך להיות אם משנן אני כו' וכן פירש רש"י שם:

(ט) שלא יפסיעו פסיעות גסות בדיןכצ"ל:

(י) **תולדת יצחק חסר להוציא יעקב.**שהוא נרמז באות ו' של שם ולכן נחסר פה:

(י) **ג' דברים נתן משה נפשו כו'.**מכילתא בשלח ר"פ שירה ותנחומא ריש פרשת שופטים ושם מפרש להו מקראי שנתן נפשו עליהם:

(יא) **כשם שאתם יוצאים משעבוד מצרים כו'**כצ"ל:

(יב) **ומכרתיה לכם כו' שבית שבי.**עיין ברבינו בחיי שמסיים דרשות פסוק אם רעה בעיני אדוניה במדרש זה ג"כ:

(יג) **וכן דוד משבח כו' כי נעים.**כ"ז שייך לעיל כמש"ל:

(יד) **קל בחומר.**אפשר ר"ל שמאזהרות אלו על או"א שלמטה יש ללמוד ק"ו על כבוד המקום וכדמפרש ומי היו אלו עשרת כו' (ובאמת נראה שיש חסרונות הרבה בפ' זו על כן באו הדברים מגומגמים) כאלו מקללין או"א כו':

(טו) **משנח לזבוב.**כלומר ע"י דבר קל אוכל לפרוע מהן. או הכוונה שהוא דרך רחמנות (ולא קיים בהן כדין תורה שכתוב מיתה במקלל או"א):

(טז) **והיא מגדת לך בסיני שנאמר בדרך חכמה הורתיך כצ"ל.**ששם הגיד להם בריתו והורם תורת אם כל פרשת שמע בני כו' במשלי שם. (וע' בשה"ר פ"ג שדרשו אל בית אמי זה סיני):

(יז) **עד עכשיו לא ראו אור.**לשון המקרא (איוב ג) כעוללים לא ראו אור. ומפני שסיים וכן דוד אמר ונוקם על עלילותם שפירושו לשון עוללים כמ"ש היד"מ. לכן תפס כאן לשון זה המקרא:

(יח) **ה' בקר שלמנו תחתיו שמתו תחתיו אבותינו במדבר.**פי' רבינו בחיי שקבלו עליהם ה' עונשין הריגה בסייף ע"י בני לוי. מגפה ע"י הקב"ה. הורקת פנים ע"י המים כסוטות. חורבן בהמ"ק וזכרון לדורות. ול"נ שה' מיתות היה בהן במדבר ע"פ הקב"ה. והיינו ג"כ במגפה. בעגל ובמעשה קרח. ובשטים. ועוד ב' בתבערה שכתיב ותבער בם אש ה' ותאכל וגו'. ובקברות התאוה שכתיב ויך ה' בעם מכה רבה מאד (אבל שהיה ע"י שליח כגון הנחש ומלחמת הכנעני זה לא חשיב):

(יט) **וד' צאן תחת השה.**לפי שגנבו ליוסף עשינו ת' שנה משועבדים במצרים ונדמה גנבת יוסף לשה על שם שה פזורה ישראל:

(כ) **אמר דוד אל תבא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי כל אלמנה כו' כצ"ל.**ור"ל שאם היה בא לדון ישראל כפי משפט התורה לא היו יכולים לעמוד וז"ש ר"י בתחלת המאמר הרבה דיני מצות יש כאן ר"ל שהיו ראויים ישראל להשפט בדינם אלא בא עמהם הקב"ה שלא במשפט וחשך למטה מעוונם וכמש"ל במשל הזבוב:

(כא) **שסרחה על אביה וטרדה והיו לה בנים כו'.**וכיון שחטאו טרדו (הפי' גרשו) אף היא השליכה כו' כצ"ל:

(כב) **וכן דוד אומר שובה ה' את שביתנו.**ומעיקרא כתיב בשוב ה' את שיבת ציון. לומר ששיבת ישראל כאלו שבה ציון וכמ"ש במשל כיון שרואה אותם כאלו רואה את בתו:

(כג) **מה שהוא עושה אומר כו'.**ולכן נקראו חקיו ומשפטיו שכביכול הוא עצמו משמרן:

(כד) **למה אינו משמר את השבת.**ע' ב"ר פי"א וש"נ:

(כה) **ואפילו אדם.**מטלטל מלא קומתו אינו עובר עבירה כצ"ל:

(כו) **ממה שהתקנתי לעצמי.**כדלקמן פמ"א שבתוך פיו כו':

(כז) ולא מצא אלא אחת מן המדות שאמר יתרו(ואותי שכתוב בפרשת דברים חכמים וידועים וגו' הן מעלות אחרות שלא הזכירם יתרו):

(כח) **שנא' ואלה המשפטים.**הה"ד מבקר לערב יכתו בבקר ניתנה תורה שנא' ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ולערב נתנו המשפטים משל לב' כו' כצ"ל:

(כט) **וכן דוד אומר כי אלהים שופט.**נראה שאין זה מקרא דתהלים ע"ה כנרשם. שאינו ענין לבריאת עולם. אלא הוא קרא אחרינא (שם נ) ויגידו שמים צדקו כי אלהים שופט וגו' שהוא במזמור דבר ויקרא ארץ מציון מכלל יופי שמדבר בבריאת עולם:

(ל) **זה אדם מה דרכה של אשה כו'.**בא לומר שאדה"ר נקרא תרומה שהיה חלתו ותרומתו של עולם. וע' ב"ר ר"פ י"ד:

(לא) **סור ממנו אלו היסורין.**קשה בעיני לפרש דלשון סור דרש על יסורין. ואפשר משום דקרא דלקמיה כתיב יבלו בטוב ימיהם. וע"ז אמרו סור ממנו. אין אנו חפצים שע"י היסורין שיבאו עלינו נשוב לעבוד ה'. אלא רצוננו לבלות אך בטוב ימינו:

(לב) **אפותיקאות.**עמש"ל פכ"ד בהגהותי בס"ד:

(לג) **לכך נאמר יראת ה' טהורה וגו'**משפטי ה' אמת צדקו יחדו כשתהיה לך יראת ה' אז צדקו יחדו המשפטים שבתורה שתלמוד ע"מ לעשות וז"ש והנביא צווח ציון במשפט תפדה כו' אך יותר נראה שאין זה מקומו והאי והנביא צוח שייך לדרשא שאחר זה כמו שאכתוב לקמן:

(לד) **ובו ציון נבנית.**והנביא צווח ציון במשפט תפדה כו' כצ"ל:

(לה) **למדה זו אא"כ פשעו במצות.**אעפ"כ חס הקב"ה עליו וצוה שלא יעבוד יותר מו' שנים וכדמפרש משל כו' שלא יעברו עליהם ישראל כו' ר"ל וישעבדו באחיהם הנמכרים להם לעבדים יותר מהדין:

(לו) **ולא נשא לו פנים אפי' בדבר א' כו'**כצ"ל:

(לז) **לאדם שכפה איקונין כו'**כצ"ל ועי' בירושלמי רפ"ג דמ"ק:

(לח) **ואין שלום יוצא מתוך כו'.**ספרי תצא פסקא רפ"ו:

(לט) **קין כו' והכה איש את רעהו באבן או באגרוף.**הואיל והמאמרים כאן חסרים ומקוצרים. כמדומני שזה היה נדרש על קין שהכה להבל באבן כמ"ש בב"ר פכ"ב. וכן זה שמסיים אם יקום והתהלך בחוץ. ג"כ הכונה לדרשו על קין שהתהלך נע ונד בארץ ויצא לחוץ ועי"ז נתכפר ונתלה לו עונו עד המבול כדלקמן:

(מ) **אם בלעו הקב"ה ליצה"ר.**כד"א ובלע המות לנצח. ודרש המות על יצה"ר שהוא גרם מיתה לעולם. וע"י באה מיתה שהורג אדם לרעהו:

(מא) והקב"ה ממיתהוכצ"ל פי' ליצה"ר עתיד להמיתו כדאיתא בסוכה (נב):

(מב) **והוא הורגו.**פי' הקב"ה הורגו ליצה"ר:

(מג) **שנאמר ממנו משפטו ושאתו יצא.**רישיה דקרא איום ונורא הוא ודרש ליה על יצה"ר שאימתו ומוראו על הכל. וממנו מהקב"ה משפטו יצא:

(מד) **של מלך.**וקצצו גפנים כו' כצ"ל:

(מה) **לא היה צריך לא לדבר ולא לבריה כו'**כצ"ל:

(מו) **ומניין.**שבים היה המונים רבים עם פרעה:

(מז) **שנגעו בעתיק יומין.**שכתוב בו לבושו כתלג חיור. ושערה כעמר נקא. והמה גינו אותו ואומרים זקן הוא מלהושיע עוד לעמו:

(מח) **את סדום עד שעברו את הדין שנאמר גאון כו'.**ממקרא זה אינו מוכיח על הדין. ובפר"א פכ"ה מביא מקרא דוהגר עשקו בלא משפט ועמש"ש בביאורי בס"ד:

(מט) **וזיכה אותה.**ומינהו המלך ראש הדיינין כך יהודה כו' כצ"ל:

(נ) **בדרך הרע והקוצים מוסיפין כו'**כצ"ל:

(נא) **עונשן חמור ממי שהוא כו'**כצ"ל:

(נב) **עושיהם ונמחל להם על עבודת כוכבים.**אבל על הזנות כו' לקו עליו ועל הדינין והמצות האלו הזהיר כו' כצ"ל:

(נג) **לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם אבל המצות כו'**כצ"ל:

(נד) **לא טוב לך שאני מניחך.**זהו שכתוב בל טוב שאסלק שכינתי הקרויה טוב למעוז ביום צרה וגם מי גרם לכם שתהיו יודעין לדון (ותתמנו בראש) על ידי התורה. וכשלא תעשו המשפטים תסתלק התורה מכם (וכמש"ל שלא נתן הקב"ה התורה אלא ע"מ שיעשו את הדינין):

(נה) **וכן אתה מוצא בנ"נ.**שהועילה לו זכות וצדקה. ואסיפיה דקרא דשמרו משפט ועשו צדקה קאי:

(נו) סוגר הים הכל מתיםכצ"ל שמן הים היו מביאים בספינות לחם ומזון למכור במדינה:

(נז) **מוליכני.**עמ"כ. ובתנחומא הגי' מייעצני:

(נח) **והיה מפרנס לישראל י"ב חודש.**ע' בירושלמי פ"ג דסוטה ה"ד:

(נט) **פלוטמיא נעשית.**פי' מ"ע יום שמחלקין מתנות כבוד מהמלך להעם:

(ס) **שסוף בלעם יורד לגיהנם.**אף ליום הדין הגדול לע"ל יורד ונדון שם וז"ש שאין רוצה שתבא ישועתי ויהיה אז יום הדין הגדול. וכ"ה באג"ב רפ"ק וע' בפסיקתא דתקעו שופר בציון:

(סא) **אלא ישועתי כו'.**תנחומא ס"פ אחרי מות ועיין בירושלמי סוכה פ"ד ה"ג:

(סב) **שאנו מבקשים לעשות צדקה כו'**כצ"ל:

(סג) פותח הגלוסקמאותכצ"ל:

(סד) יהושפט שופטים וגו' לא לאדם תשפטו כי לה' וגו' וכשבאו בני עמון כו' לכם המלחמה כי לאלהיםכצ"ל:

(סה) **גרמה הישועה שתבא.**כמ"ש שם עמדו וראו את ישועת ה' עמכם:

(סו) **מה כתיב אחריו כי תקנה עבד עברי וגו'**יצא לחפשי חנם רמז הגאולה: