(א) **אז ראה ויספרה.**דרש אז בבריאות עולם (וכדכתיב לעיל מניה לעשות לרוח משקל כו' בעשותו למטר חוק כו' שזה היה בבריאת עולם) קדם מפעליו מאז ראה שיקבלו את התורה ויספרה בסיני כו':

(ב) שאני יודע יפהכצ"ל (וכמדומה שצ"ל בפה כלומר שיודע בעל פה ובקי):

(ג) **א"ר אחא כו' ד"פ.**בב"ר שהביא המ"כ. ובתנחומא ויקהל ס"ד פליגי בה איכא מ"ד ג' ע"ש:

(ד) **בא לפני ר"ע.**בתנחומא ר"פ יתרו המעשה בר"ע עצמו. וכן הביא בטור או"ח ר"ס קל"ט (וע"ש בב"י שציין לרבה פ' תצוה וט"ס הוא:

(ה) **כל מי כו' ואינו עושה כו'.**כ"ה גם בתנחומא ס"פ כי תבא. אבל בויק"ר פל"ה ובירושלמי פ"ק דברכות הגי' הלמד ע"מ שלא לעשות כו':

(ו) **מרים ע"י שסרה כו'.**אפשר ר"ל כמ"ש שתבען פרעה ולא שמעו אליו וע' בשמ"ר שם:

(ז) **אין לך רשות.**כמ"ש בקדושין (ע'.) כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לעשות מלאכה בפני ג':

(ח) **מהו ונודע אשר כו'**כצ"ל:

(ט) **ויש במלתן.**פי' ומפרש בפנים מקום הנזם והוא אניה רכה שבאוזן וכמדומה שר"ל במילתו (ומשה היה שרש בצלאל):

(י) **לפניו משפט וגו' אבינה מה יאמר לי גו' ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה מהו איפה כו'**כצ"ל:

(יא) **ואף הראה לו הקב"ה (לאדה"ר) לאברהם כו'**כצ"ל וכן הוא בתנחומא:

(יב) **למשה מושח נביאים.**אף שמצאנו משיחה בנביאים כמ"ש (מלכים א' י"ט) ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך. אבל במשה לא נמצא (ואפשר גרסינן מושך והוא רומז לויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים וגו' ויתנבאו וגו' (במדבר י"א) אבל אין נראה) ובתנחומא הגי' משח כהנים ונביאים והן אהרן ובניו:

(יג) **לעתליה כו' מנתקין כו'.**כמ"ש (דה"ב כ"ד) כי עתליה המרשעת בניה פרצו את בית האלהים:

[(יד) **שנקראו לו ד' זה אליהו ז"ל.**אפשר ירמוז לזה מ"ש בברכות (ד:) אליהו בארבע:

(טו) **ירושלמי הי'.**מ"כ דדרש מדכתיב בד"ה שם אחר מקרא דיערשיה ואליה שמביא להלן. אלה ישבו בירושלים (ע"כ מ"כ):

(טז) **ומיושבי לשכת הגזית הי'.**בב"ר ס"פ ע"א דרש לה מתושבי גלעד מיושבי לשכת הגזית. וז"ש מכרך של יהודה הי' ואיפשר פירושו שבירושלים עצמו הי' יושב בחלק של יהודה וכמ"ש במגלה (כו.) שלהלשכות ובכללם לשכת הגזית בחלקו של יהודה היו:

(יז) **שנאמר וצלע האלף וכו' ירושלים.**וכתיב בי' באליהו אלה ישבו בירושלים. ודרש לי' לכל הפסוק שאמור בו ה' כרכים יחד (מ"כ):

(יח) **שנא' צנון וחדשה (יהושע טו)**כצ"ל:

(יט) **צנן שהיא צנה.**פירוש כמגן וצנה ליושביה:

(כ) **ומגיד משתיתן כו'.**בראשית רבה שם עיין שם:

(כא) **בשעה שה' מבקש להרעיש כו'.**עיין בב"ר בפנים ושם נסמן:

(כב) **שהי' עומד כשובך.**פי' דבר גבוה מאד ממשילין בשובך (כי"ב עי' בסוטה (מ"ד.) ובהגהותי לויק"ר פ"ה אות מ"ו):

(כג) **העמיד ה' משכן כשובך.**אפשר ללשון זה פירושו שה' העמיד ע"י בצלאל שובך לישראל שיתכנסו אניו (ברגלים) כיונים אל ארובתיהם (ועיין בפסיקתא בראשונה דדרש מקרא זה דכיונים וכו' על עליית ישראל לירושלים להתפלל):

(כד) חתיתו כו'.(עמ"כ) אימתו כו'. כד"א ואת מקדשי תיראו (מצ"כ) ושם הארון שמשם יראה יוצאה לעולם כמ"ש בב"ר פנ"ה:

(כה) **ועשאן כאחים למקום.**ע"י המשכן ישראל מתחברין להיות לו לעם:

(כו) **ומה כתיב בו ובני דן חשים.**ודרשו כחשים של קנים. שהן גדלים נמוכים ואין גבוהים כשאר אילנות. ומזה סמך משל לירידתן של בני דן מכל השבטים אף מבני השפחות:

(כז) **בצרכן ולא של אבותיכם.**עי' מ"כ שפי' אומנתו וחזקתו. וזה קאי על מ"ש באיוב (שם) לעיל שית על עפר בצר. וי"ל דדרש לי' על עפר על אותן ששוכנים כבר בעפר אבותיך עליהן תשית בצרך שלא לשנות מהם: