(א) **הרי קול שהיה קול.**י"ל כעין קול שקודם הגשם נשיאים ורוח (ואפשר נקט לשון קול משום דדרש כה"ג בויק"ר פ"ו על ושמעה קול אלה):

(ב) **שחבלו מעשיהם.**וכמ"ש כ"מ שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים:

(ג) נשיאים כו' וגשם אין איש מתהלל במתת שקרשכל המתנות של מצות שעשו עברו עליהם ובטלום ולא היה להם זכות לעמזד עליהם. רק שמ"מ משה בטל הפורעניות ע"י שהאריך לבקש רחמים והאריך אפו של הקב"ה וביני ביני עבר שעת הכעס והתחיל הקב"ה עצמו לפתוח לו שבילין כו'. וז"ש הוי בארך אפים יפיתה קצין שבזה שהאריך משה אפו של הקב"ה ולא יצאה הגזירה מיד כביכול נפתה לרחם עליהם:

(ד) **אלא לשון רכה.**ז"ש ולשון רכה תשבר גרם:

(ה) מתרוממים בעולם ועוליםכצ"ל:

(ו) **דרש ר"ע אמרו כו'.**ציינתי לעיל פכ"ד בס"ד ע"ש:

(ז) רבנן אמרי זה אלהיך פדה אותנוור"ל שכתוב (נחמיה ט) זה אלהיך ישראל אשר העלוך ממצרים ור' חגי דרש קרא דהכא דאין כתיב זה אלא אלה כו' ששתפו כו' ועי' סנהדרין (ס"ג.) אלמנא ו' שבהעלוך כו':

(ח) **אף אני אומר שאינם עמי.**אפשר למדרשיה נמי בקרא דהושע שם אייסרם כשמע לעדתם. שאייסרם בזה שאשמיעם לקרותם בשם עדתם ולא עדת ה' המה. וז"ש בריש הושע המה לא עמי ואנכי לא אהיה להם מפני שכפרו ואמרו אנכי לא אהיה להם לכן גם אני אמרתי המה לא יהיו עמי:

(ט) **כעורים אלו ישראל.**ע"ל ר"פ ל"ו כעורים לגששה כו' בצהרים בעגל בו' שעות:

(י) **מהו פרשז נוטריקין כו'.**בש"ס בשבת (פ"ח:) דרש לה על שעת מ"ת כשהחזיר תשובה למלאכי השרת ע"ש:

(יא) **ורבותינו אמרו כו'.**צריכים דברי ר"מ ומסייע ליה תדע לך שכן כו' כצ"ל לנוסחת הספר ואין רבותינו מחדשים כ"א סיוע ממקרא אחר לר"מ. אך כמדומני שעיקר הגי' צ"ל ורבותינו אומרים לך רדה אותם מרדות הם צריכים מסייעא ליה כו'. ולפ"ז אף שרבותינו מסייעין ובשיטת ר"מ דדרש לך רד לשון מרדות. אבל חלוקין הן בזה. דר"מ אמר שהם צריכין מרדות שירדם ויענישם הקב"ה. וכדמייתי קרא דוהנה עם קשה עורף הוא. וכדכתיב באידך קרא אתם עם קשה עורף (אפשר גרסינן האי קרא לכאן וגו') ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ורבותינו דרשו לך רד אתה רדה אותם והיינו כדמייתי קרא שצוה משה עברו משער לשער והרגו וגו':

(יב) **והיכן אתה מוצא שא"ל כך לך רד.**בתדא"ר פ"ד לא אמר הקב"ה למשה כן אלא שהיה משה דן בעצמו כו' ע"ש. והוא דבר תימא. ונראה שהכוונה כדהכא שהקב"ה אמר זה ברמז ונא בפירוש ומשה דן בעצמו פירוש הדבר כיצד יתקיים המרדות בהן עלידו:

(יג) **ואני חוזר בטטראמולין שלי.**בפר' שמות שם הגיר' ירד בטטראמולין וכצ"ל:

(יד) **קהל העגל.**יפה הגיה ביד"מ קול העגל וכ"ה לקמן ס"פ מ"ג עיין פירושו במ"כ שם דצעקתם שמעתי דרש ונכון יותר מפי' היד"מ בזה:

(טו) **אמרתי לך לאו ועשיתי רצונך.**ח"ו שיעבור משה פי ה' באם היה א"ל לאו. ואפשר האי אמרתי לך לאו נמשך למעלה ואני הייתי יודע כו' והוא מוסב טעם על האמירה הראשונה שא"ל שלא לערב בהם ע"ר. וכשהשיב משה לעולם מקבלים השבים לא א"ל הקב"ה עוד כלום (שנא לגדור גדר בפני בעלי תשובה). או אולי ט"ס הוא וצ"ל א"ל לך ועשה רצונך. וכענין מ"ש במרגלים בבמ"ר פט"ז שא"ל הקב"ה שלח לך אם בקשת שלח לך לעצמך:

(טז) **והם עשו אותו וגרמו כו'.**עיין בזוהר פר' זו בארוכה:

(יז) סריות נעשו כוביםכצ"ל וכ"כ ביד"מ פי' קוצים וסלאים:

(יח) **ארשב"י י"א יום כו'.**במ"ר פ"ז (וע' מ"כ):

(יט) אר"ש בן חלפתא עקשתם את הדרך על ראשהכצ"ל מלשון דרך עיקש והוא פי' סרו מהר שלשון סור מן הדרך הוא לילך דרך עקלתון (כמ"ש בב"ר פ"נ סורו עקמו עלי את הדרך כו'):

(כ) **במיוחד שבעשרה.**דרש אחד עשר יום מחורב באחד המיוחד מהעשר שצויתכם ביום עמידה בחורב:

(כא) **ויתר על כ"ב.**כדאמרינן פ"ק דתענית (ו'.) כ"ב שביקין להון והיינו הסדורים שביחזקאל (וכ"ה בקה"ר פ"א פ' י"ד כ"ד חטאות סדר יחזקאל וע' בערוך ערך עשר) ודלא כיד"מ:

(כב) **שהוא מעביר ה'.**פי' ר' לוי אינו חושב ה' של מסכה שהוא ה"א הנקבה ועיקר המלה מסך וכ"כ ביד"מ (ולפי' המ"כ יש לפרש שהוא מסך מבדיל לפני ה' הוא השם ה' אחרונה משם הויה):

(כג) **כך אני מרפא אותן.**ע' יד"מ ואפשר צ"ל כך אני משפה את דמן ר"ל דדרש מעשו להם מסכה שיסך וישפך דמן כד"א (תהלים ט"ז) נסכיהם מדם וז"ש לשון אסטרדיטין ההורגים ושופכים דם (ולשון משפה הוא מצוי בש"ס על אומן המקיז דם):

(כד) **בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וגו' וקול שופר חזק מאד אמר הקב"ה אראה כו'**כצ"ל ור"ל שמתחלה ראה הקב"ה שהן קשה עורף ולכן הראם להם את כל אלה למען תהא יראתו על פניהם לבל יחטאו (ולשון כל נסי אפשר פירושו אוצרות כמו לעיל פ"ט ששה נסים היה מראה להם או אפשר פי' כמ"ש למען נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו וגו'):

(כה) **למה"ד למלך שכעס כו'.**ברכות (ל"ב.):