(א) **כישמעאל ליצחק.**ישמעאל שונא ליצחק שנאמר ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק א"ת כעשו וכו' כצ"ל (וכמ"ש במ"כ וכ"ה בתנחומא):

(ב) **אלא כיוסף לבנימין יונק שדי אמי כמשה כו'.**לגי' הספרים יש לפרש שר"ל שא"א לומר כיוסף לבנימין שהרי נאמר יונק שדי אמי ובנימין לא ינק שדי רחל אמו כי יצתה נפשה בלדתה אלא כמשה לאהרן קאמר וכ"מ בתנחומא כאן שמסיים ובאיזו אח אמרו כמשה לאהרן (וכדמפורש להלן אמצאך בחוץ במדבר כו') אבל בשה"ר שם משמע דקושטא קא מפרש לה כיוסף לבנימין ויתפרש הא דיונק שדי אמי לראיה שיוסף ובנימין בני אם אחת ולא שאר השבטים:

(ג) ואחד בבית מירוןצ"ל ברי"ש וכ"ה בשה"ר והוא כפר מירין שסמוכה לגוש חלב:

(ד) **איני מרגלת לבא אליך אלא כו'.**כצ"ל ור"ל נשיקה זו אינה לשם הרגל הלב לאהבה בך להיות דעתי עליך (והוא כלשון לבו גם בה האמור בש"ס) אלא מבדיחותי דהות אחי כו' כ"ה בשה"ר וכצ"ל:

(ה) **א"ר חמא בן י"ב שנה נתלש כו'.**ועי' רמב"ן ולכך נתלש מבית אביו בעודו קטן בן י"ב וודאי לא יאמרו ישראל שמסר לו עמרם הסוד:

(ו) **למדתך תורה ד"א כו' לא יתירנו כו'.**מדנקט לה בלשון ד"א יש סיוע לדברי הפוסקים שבדיעבד אם התירו שלא בפני חבירו הוי התרה עיין בי"ד הי' רכ"ח ס"ה:

(ז) **למה הוליכן כו'.**עי' לעיל ספ"ד:

(ח) **את מטה וגו' עשה כמו כו'.**בא לפרש קריאת שם מטה האלהים (שהוזכר כאן ראשונה) שר"ל המטה שציוהו האלהים לקחתו בידו לעשות בו האותות:

(ט) **א"ת על הנחש והצרעת והדם והלא כו'.**אלא לישראל כי בפ"א שבא לפני פרעה לא נזכר שום מופת שעשה כלל. ובפעם ב' שעשה נס התנין היה זה ע"פ דיבור מיוחד כי ידבר אליכם פרעה (ולא מכח דיבור דהכא היה) וכן מכת הדם שעשה היה ע"פ דיבור מיוחד ולא לפני פרעה ובביתו היה אלא בצאתו המימה. ואות הצרעת לא נזכר כלל שעשה לפני פרעה. אבל בפר"א פמ"ח איתא שבשעה שעשה מופת התנין עשה כל האותות לפני פרעה ועמש"ש בפי' שם בס"ד וערמב"ן:

(י) **בידך זה המטה שהיו כתובין כו'.**ובזה שצוהו לקחתו המטה בידו שם בידו וברשותו לפעול האותות האלו:

(יא) **שהיו כתוב עליו נוטריקון.**ע"ל ספ"ח:

(יב) **ולכך לא הוצרך הכתוב לפרסם לו בסוף.**פי' בשעת מכת בכורות א"ל הקדוש ברוך הוא למשה עוד נגע אחד סתם ולא פירש לו המכה (וע' רמב"ן שם) מפני שא"ל כאן כבר מכת בכורות. לכן כשא"ל עוד נגד אחד הבין שזהו מכת בכורות ואמרה לפרעה בפירוש:

(יג) **מהו בני בכורי על יעקב כו'.**ע"ל פט"ו (קל"ג א'):

(יד) **וכדי שיוכל לעבוד כו'.**ר"ל זהו שאמר שלח את בני ויעבדני:

(טו) **שלא נתלה.**למשה עליה כצ"ל וכ"ה במתניתין סוף פ"ג דנדרים:

(טז) **היית שומע וחי אבל עובדי כוכבים היו שומעין ומתים בא וראה היאך היה כו'**כן הוא בתנחומא וכצ"ל:

(יז) **בכחו לא נאמר אלא כו'.**לקמן ר"פ ל"ד:

(יח) **מן המן כו' הבחורים כו'.**עיין לקמן פר' כ"ה:

(יט) **טועמין אותו מר כגידין.**שנאמר והמן כו' כצ"ל:

(כ) **ג' קולות הולכין כו'.**ב"ר פרשה ו' ע"ש:

(כא) **א"ר ראובן בשעה כו'.**מדרש שמואל ריש פ"ט:

(כב) **ואמת זה משה כו'.**עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא הוי חסד כו' כצ"ל ועיין רבינו בחיי:

(כג) **זה נוטל כהונה ונותן לויה וזה נוטל כו' ונותן כו'.**נראה ענינו כמ"ש ד' רוחין אינון בנשיקה כו'. שכל אחד מופיע הבל ומושך הבל עיין שם:

(כד) **זה משה שעשה חסד עם יוסף.**חסד של קבורת מתים שהוא חסד של אמת כמ"ש בב"ר פצ"ט:

(כה) **זה משה ואהרן.**צדק ושלום נשקו וישק לו כו' כצ"ל:

(כו) **אין אנו יודעין כו'.**אין למאמר הזה שייכות לכאן ולפי הנראה יש כאן איזה חסרון. ואפשר מקומו הראוי לו הוא להלן אקרא דוידבר אהרן את כל הדברים. דפליגי זה שהסכים הקב"ה לדברי משה שיהיה אהרן המדבר לעם לכבוד מי היה:

(כז) **ואם נערים הן נטפלה בהן ילדות.**פי' שאם הראשים החכמים הן נערים וודאי א"א שלא תטפל בחכמתן ילדות לכן חביבין הזקנים (ואפשר הלשון נסמך למקרא (ישעיה לג) ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם וכפי' הראב"ע ורד"ק תעלולים לשון עוללים וילדים. ולומר כיון שהן נערים וודאי יטפלו להנהגת ממשלתן דברי עוללים וילדות ועיין במ"כ בויקרא סוף פרשה י"א מ"ש בזה):

(כח) **תני רשב"י בכ"מ כו'.**ספרי בהעלותך פסקא צ"ב וע' ויקרא שם:

(כט) **גזלת העני בבתיכם.**אלו דכתיב ה' יסד כו' כצ"ל:

(ל) **כדי שיהיו רואים זה את זה.**וזהו כדמייתי קרא נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. שישיבתו עמהם בשערים כענין סדר הישיבה בזקני ארץ בעגולה (שאין לו התחלה וכ"א יכול להתחיל ההשגה ממקומו) ועי' בויקרא שם ובקה"ר פ"א פי"ב:

(לא) **ובאו כל המלכים לכבדו כו'.**לקמן פר' ט"ו:

(לב) **מעטרין אותו שהוא יום קוזמוקרטור.**שבו ביום תפס הממשלה על כל העולם. ובתנחומא פרשת וארא ס"ה הגירסא מעטרין אותו קוזמוקרטור על כל המלכים:

(לג) **יתנו לו כתובים.**כתבי שיר ותודה לכבודו ואפשר צ"ל כתרים כלומר עטרות:

(לד) **אלא בדברים אתם באים אלי.**ז"ש אשר אשמע בקולו קול דברים בעלמא אני שומע ותמונת עטרה ודורון איני רואה כלום בידכם:

(לה) **כמה שנותיו כמה עיירות כו'.**שדרך אלילי מצרים שמספרים מהם בלמודי המשלים שלהם גבורות וכיבוש מדינות:

(לו) **מכסה הרים בעשבים.**בתנחומא וארא שם הגי' מכסה שמים בעבים וכ"ה באותיות דר"ע אות ק"מ (שכתוב שם כל מאמר זה) וכן מתיישב לסדר הדברים כאן שאח"כ אומר מוריד גשמים כו':

(לז) **ואת נילוס כו'.**מפורש באדר"ע שם. אתם אומרים כי הוא מוריד טל ומטר כבר יש לי נילוס כו'. כלומר וא"צ במצרים לטל ומטר:

(לח) **על כתפו.**מחר תאחז ביד כא"א ותאמר לכו בשלום גם צאנכם וגו' כ"ה בתנחומא שם ועמ"כ:

(לט) **אריב"ל שבטו כו'.**ע' רמב"ן שהביא זה והיה בגרסתו עוד ר"א עיין שם:

(מ) **שנים מס"ר.**עמ"כ שציין פ' חלק והוא שם (קי"ב):

(מ) **אלא ב' מס"ר לכן אמר פרעה הן רבים כו'**כצ"ל:

(מא) **לשון טינוף הוא.**כלומר מעיו רפוים כלשון הש"ס דקמיט ליה מרפי ליה שבת (ק.) ופסחים (מב:) וכ"מ:

(מב) **ועשה ששה חדשים.**וכן לקמן. וגי' הרמב"ן ג' חדשים וכ"ה בשה"ר פ"ב ובפסיקתא דפרשת החדש (ש"ל):

(מג) **מזקני ישראל.**אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו אמר הקב"ה כו' וכצ"ל:

(מד) **ובניו ממדין.**לפי שהיה משה במדין אתם קחו לכם כו' בכל ארץ מצרים א"ל הקב"ה כו' כצ"ל (ע"כ):

(מה) **אם באמת באתם כו' ואם כו'.**זהו לשון ירא ה' וישפוט דבר המסור לשמים שאינו מכיר בו האמת אלא ה' שופט האמת:

(מו) **ישפוט בינינו כו'.**יליף האי ישפוט מדכתיב ישפוט ה' ביני ובינך (בראשית ט"ז):

(מז) **ובאתם ועכרתם אותו.**יליף מדכתיב בשכם (שם ל"ד) עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ ועיין שם בב"ר:

(מח) **משה מבינך לבין פרעה כו'.**לכן אמרו עליו לתת חרב כו' כאלו אתם נתתם החרב:

(מט) **העם הזה מה עשו כו' לעם הזה שהוא בדורי.**דרש לעם אלו ישראל. והזה הוא הדור הזה:

(נ) **ופרעה הרשע שמע שמך והזיד.**כצ"ל. ובא לומר שמ"ש משה אינו למעט ח"ו בכבוד יכולת שמו הגדול אלא לרבות ברשעת זדון לב פרעה:

(נא) **אלא.**למה לא איכפת באותן הנתונים כו' כצ"ל: