(א) **ועוד שהיו טוענין בו.**עיין מנחות (צ"ח:) דבדים לפותיא הוה קיימי והארון הניחו לארכו ברחבו של בית וקצ"ע:

(ב) **חיה דוד.**קה"ר פ"ד פ"ג:

(ג) **והכל ממך לדרוש.**קושיא היא כמו וכל הימנך (כפירוש המ"כ דלא כיד"מ) לדרוש דבר תימא כזה:

(ד) **מה כתיב אחריו כו' והאש ירדה כו'.**נתכוונו לדרשא דקה"ר שזה היה בשעת ירידת האש תחלה נקט לשון הש"ס בשבת (ל') שזה היה בשעת הכנסת הארון עיין שם:

(ה) **שרביטו למשה שנאמר ויקח משה כו'.**בבמ"ר פי"ד (רכ"ז ב') מביא קרא דויקח את המטה מלפני ה':

(ו) **וישראל לובשין לבושו.**בבמ"ר שם דרש לבושו במשיח שנאמר בו הוד והדר תשוה עליו ע"ש. ועיין במ"ר פט"ו וע' ס"פ ט"ו:

(ז) **לפיכך יראה אותך כו'.**לשון התנחומא הודיעו שאינו כלום הריני עושה אותך אלוה עליו:

(ח) **נתתיך לראוה בך.**עמ"כ. ובמכילתא דבשלח פ' שירה פ"ז משמע דמסמיך לה מקרא דוהריקו חרבותם ע"ש:

(ט) **מהו חפרע כענין כו'.**כמ"ש בשבת (קמ"ט:) שהיה מטיל גורלות איזו בן יומו. ועיין ערוך ערך חפרע:

(י) **אל תקרי שפטים כו'.**ירושלמי פרק קמא דקדושין הלכה ז'. ועי' במכילתא בשלח פרשתא דויבא עמלק פ"א:

(יא) **אמר ליה היאך אביא כו' אמר ליה ואת המטה הזה תקח בידך.**מדהביא מקרא זה כאן שהוא כתוב בסדר שמות בתר קרא דוהיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים נראה לומר שהמדרש סובר שפירוש מקרא ההוא ענין א' לדהכא. דהוא יהיה לך לפה היינו יהיה נביאך דהכא דהיינו אצל פרעה (דאלו אצל העם כבר כתיב ודבר הוא לך אל העם) ואתה תהיה לו לאלהים היינו לו לפרעה כדכתיב כאן נתתיך אלהים לפרעה. ולכן דורש והולך כאן סיפיה דההוא קרא דואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות ועי' ספ"ג:

(יב) **חקוקות עליו נוטריקון דצ"ך כו'.**מכאן הביא הגר"א ז"ל ראיה הא דתניא ר"י היה נותן בו סימנין דבו על המטה קאמר שסובר שבנוטריקון היה רשום עליו ועיין פסקי תוספות מנחות סימן רל"ד שכתבו שר"י היה רגיל ליתן סימנין שלא יטעה כמו זד"ד יה"ו שם (צ"ו.):

(יג) **והאמורא אומר כו'.**ז"ש לעיל סוף פ"ג לפה לתורגמן: