(א) **נכר הארץ וגו'.**ועזבני והפר את בריתי מה שעתידין כו' של יהושע כד"א (שופטים ב') ויעזבו כו' כצ"ל:

(ב) **הוי מגיד מראשית אחרית.**אפי' במעשה האדם שהבחירה נתונה לו לאדם. מ"מ אין נעלם מידיעתו יתברך סוף דעת האדם:

(ג) **שהוא חפץ להצדיק את בריותיו.**ולכן צוה ליתן מופת לפרעה והיה מתרה בו בעת המכות:

(ד) **חמ"ו כו' בסימן כו' כיון ששגרו כו' נטלו אותו סימן כו'.**אפשר סימן זה היה שפסוקים אלו נשגרו בפיהם ברוה"ק נפלו לתוך פיהן (ואפשר היה זה דאקריינהו פסוקי אלו בחלמייהו או השכימו ונפלו לתוך פיהם דאמרינן בברכות ה"ז נבואה קטנה) או מה ששמעו גבריאל עונה אחריהן נטלו לסימן (וע' יד"מ שכתב שהיה ליל פסח וכ"ה לקמן ס"פ י"ח. אבל בשה"ר פ"ז אמרו שהיה ביוהכ"פ) וכאן משמע שירדו בסימן הבטחה שינצלו. אבל בשה"ר שם אמרו שהקב"ה השיב להן ע"י יחזקאל שלא יתקיים עליהם ואמרו המוסר עצמו ע"מ לעשות לו נס אין עושין לו נס (ועי' בב"ר פנ"ו ובספרי האזינו ס"פ ש"ו) ובפסחים (קי"ח.) איתא ג"כ שחמ"ו אמרו פסוקים אלו בירידתן ע"ש:

(ה) **אנשי מופת אלו חמ"ו.**בסנהדרין (צ"ג.) דרשו כן עליהם על שנעשה בהם מופת ההצלה מכבשן האש. ועי' בב"ר שם. וכאן דרש מופת לשון סימן כמו תנו לכם מופת דהכא:

(ו) **מציון.**רדה בקרב אויביך אין הקב"ה כו' כצ"ל:

(ז) **רשע הוא כו' הכה אותו כו'.**פליג אדר"ן בר שלום דאמר לעיל כהוגן הוא מדבר כו' (וכאן דברי סתם המדרש הוא. דסתם ואמר נמי לעיל כי ידבר עתיד הוא כו') ושמעתי מהרב בעל אפיק יהודה ז"ל שאמר דלעיל קאמר כי ידבר אליכם פרעה כו' תנו לכם מופת. כלומר שלא יאמין לכם בשליחותכם (וזה אף בישראל נביא בתחלה צריך להחזיק נבואתו. וכ"מ אח"כ בדברי רבינו בחיי כאן) אבל כאן אמר יאמר לכם תנו מופת כלומר על עיקר כח השגחת ה' בעולם וכמו שאמר מי ה' כו' לא ידעתי את ה' כו' על זה אמר רשע הוא הכה כו':

(ח) **לאספמיא כו' לעכו.**הן מקומות בארץ ישראל. שצדין בהם דגים הרבה כמ"ש בב"ר פ"ה:

(ט) **מהו גם שאף לאשתו כו'.**כד"א ותתן גם לאישה עמה (בראשית ג') ועיין רבינו בחיי נ"א בזה:

(י) **תינוקות של ד' וה' שנים.**היינו מן האסכולי שלהם שאמר לעיל:

(יא) **אמרו יוחני וממרא לנגשה תבן כו'.**זהו לשון הש"ס במנחות (פ"ה) ולעיל דאמר בלשון אחר מורייס לאספמיא כו' הוא לשון המדרשות:

(יב) **וחכם באחור הוא מסלקו.**משיב לו תשובה נכונה ומסלקו שאין לו עוד פה להשיב ושותק וזהו ישבח לו כמו משביח שאון ימים וכדפירש"י שם:

(יג) **חכמו של עולם.**כדמפורש להלן:

(יד) **חציו של עולם.**ע' אס"ר פ"א פ"ב:

(טו) **ואח"כ הוא משלח.**וקורא לכל גדולי המלכות (כמ"ש עשה משתה לכל שרי כו') מה כתיב ביה בהראותו כו' לחבירו ורחבא"א מיני כו' כצ"ל:

(טז) **אר"א נס כו'.**שבת (צ"ז) תמה ואמר דרש את מטותם הול"ל את מטותיהם לכן דרש אותיות תם לשון תמה שתמה פרעה ונבהל (שמא יבלע מטה אהרן כל מטה מושלו כסא מלכותו) רק אח"כ ויחזק לב כו':

(יז) **מכאן שהיה מטה אהרן סימן טוב כו' לדורות.**כד"א (במדבר י"ז) השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת (ולקמן סוף פרשת בשלח ובמכילתא שם אמרו כדי שידעו שהוא של ברכה ע"ש) ואפשר רמזו בלשון לדורות למ"ש (במכילתא בשלח פרשתא ויסע פ"ו) שנגנז מטה אהרן ואליהו ז"ל עתיד להחזירו לישראל לע"ל:

(יח) **מה הכבד כועס.**ומפני הכעס ורתיחת הדם מתנפח ומתכבד משקלו ומביא כבדות בגוף ולכן נקרא כבד ומביא מזה ראיה לפרש כבד לב פרעה ג"כ בשביל כעס בחיק כסילים:

(יט) **יוצא בבוקר.**א"ל כשהוא נצרך תפוש כו' כצ"ל:

(כ) **כדי שיתיירא ממנו.**כמש"ל שהיה תמה פרעה אם יאמר למטה בלע לפרעה כו' שכך אמר כו' אשר יעבודו דן אנכי. כלומר כאשר יעבודו לפי העבודה יהיה הדין מדה במדה:

(כא) **אר"א כו' ממכת דם העשירו כו'.**שוח"ט מז' ע"ח:

(כב) **וישראל שותה מים מתוך הגיגית.**בדב"ר פ"ג אר"י שאף מן היאור היה ישראל ממלא מים ע"ש:

(כג) **וחרטמי מצרים בלטיהם.**ויחזק לב פרעה מלמד שהיו סבורין כו' כצ"ל:

(כד) **בלטיהם א"ר אייבו כו'.**כצ"ל וע' סנהדרין (ס"ז) לפי שמעשה כשפים ע"י כו' ע"ש בפרש"י שפי' בענין אחר:

(כה) **רי"א שביאור לקו.**והיו שותין מה שחופרין סביב היאור ואינו נלקה. (ומזה הפכו החרטומים לדם עראב"ע ורבינו בחיי):

(כו) **ומלמטה לקה.**וכל המצריים לקחו מימיהם בדמים א"ל ר"י כו' כצ"ל ולדברי ר"נ לא מצאו מים לשתות במה שחפרו רק שהיו טועין ואומרים שמא למטה לא יהיה דם כדמפורש:

(כז) **לפני רבו.**משהיה לוקה כו' כצ"ל:

(כח) **מרבה כל הדומין להם.**משמע שאין מרבה כ"א המכונסין בקרקע אבל שבכלים לא לקו כלל (וע' סוף פ"ג דחולין). ולכן דרש ובעצים ובאבנים על עבודת גלולים שלהם:

(כט) **בכל ארץ מצרים.**ובעצים ובאבנים וימלא ז' ימים כו' כצ"ל:

(ל) **ז' ימים מתרה בהן כו'.**שוח"ט מז' ע"ח:

(לא) **כך הוא עתיד להביא כו'.**בתנחומא ר"פ בא ובפסיקתא דויהי בחצי הלילה (והביאו בשאלתות ר"פ צו) מפרש לכולהו י' מכות מקראי עיין שם:

(לב) **כל צור כו'.**ב"ר סוף פר' ס"א:

(לג) **אף כאן ונהפכו נחליה ע"ש.**ושם נ"א: