תוס' בד"ה ור' יוחנן כו' פי' מן הבית דמן החצר אפי' ברחב ד' שרי כו' עכ"ל וליכא לאקשויי דמאי קושיא לר"י ממתני' דקתני מעלין לא דאימא מתני' מעלין מן הבית קאמר דלא ור"י דקאמר מעלין היינו מן החצר וכר"ש דמשמע ליה דר"י אמתני' קאי דאיירי מן הבית אין מעלין וקאמר איהו באין בו ד' דמעלין אף מן הבית ודו"ק:

בד"ה עולין אין כו' וי"ל דס"ד כו' וה"ה ברוחב ד' כיון שהוא גבוה י' כו' עכ"ל ק"ק כיון דלא ידע לפלוגי לר"י בין אין בו ד' ובין יש בו ד' בלאו דיוקא דעולין אין מעלין לא תקשי ליה גופה דמתני' אמאי קתני כלל רחב ד' ויש ליישב ודו"ק:

בד"ה ברשויות דרבנן כו' ושרי אפי' להחליף כשיש בין רה"י לכרמלית כו' והא דאר"י הכא כו' דזעירי אמרה עכ"ל ויש לדקדק לפי הסכרא שכתבו התוס' לעיל דאיכא להחמיר טפי הכא שהכל רה"י ואסור לרב אבל ברה"י וכרמלית אין נראה שיחלוק רב א"כ ה"נ איכא למימר לר"י אע"ג דהכא מחמיר היכא דהכל רה"י ואוסר להחליף התם ברה"י וכרמלית אפשר דמיקל ומתיר אף להחליף ואמאי קאמר דזעירי אמרה וי"ל דהכא לרב ניחא דמחמיר טפי בהכל רה"י ואתי למטעי להוציא מרה"י זה לרה"י אחר ולכך עשו חיזוק יותר משל תורה דאיירי בב' רשויות וליכא למטעי כ"כ ומה"ט נמי ברה"י וכרמלית נמי ליכא למטעי דהוו ב' רשויות אבל לרבי יוחנן כיון דבשל תורה אסור להחליף ובהכל רה"י נמי. אסרו להחליף משום דעשו אתו כעין של תורה מכ"ש ברה"י וכרמלית דאית לן למימר דעשהו כשל תורה דדמיא ליה טפי דהוה נמי ב' רשויות ודו"ק: