Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב הכ"מ ז"ל כיצד היא הנגיעה שאוסר בה הכותי וכו' עד י"ל דשלא נאסר היין שכתב שפיר משמע דלא נאסר בהנאה וכו'. נ"ב כן נראה ממ"ש בסמוך דין ב' הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר משמע הא אם נגע אסור: באותו דין כתב הכ"מ ז"ל וכן אם אחז כלי פתוח של יין עד מ"ש בסוף לשונו כלומר דכשניתז מן היין הוי כחו דנפיק אבראי ע"כ. נ"ב אי מדין כחו הוא דאסור מאי דלגואי לא מיתסר אלא בשתיה לדעת הראב"ד ז"ל והרמב"ם אסרו בהנאה:
כתב הרמב"ם ז"ל וז"ל כותי שנפל לבור של יין וכו' עד ה"ז מותר בהנאה וכו'. נ"ב זה תימה דאפילו בשתיה יהיה מותר דהוה נגיעה ע"י ד"א שלא בכונת מגע:
בכ"מ. כתב הראב"ד וכו'. נ"ב הרשב"א בת"ה כ' משם הראב"ד ז"ל דאסור בהנאה:
כתב הל"מ במ"ב באמצע לשונו ושאר בעינן דרך עקלתון וכו'. נ"ב לא ידעתי מי הגיד לו דבשאר בעינן דרך עקלתון:
כתב מרן ז"ל בכ"מ וז"ל מקום שהיו רוב מוכרי יין וכו' עד אבל היין עצמו אסור כיון שרוב העיר היו כותים וכו'. נ"ב אבל עדיין קשה דחבית שצפה בנהר דאם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל דאין מותרת אלא בהנאה ואמאי אינה מותרת גם בשתיה: באותו דין חבית שפתחוה וכו' כתב הל"מ ז"ל במ"ב דפתחין לשם ממונא וכו'. נ"ב היינו דוקא במקומות שהיו מטמינים הממון בתוך היין: