מוזגין כוס ג' וצריך שטיפה והדחה אם אין הכוס נקי כדלעיל סי' קפ"ג וכת' מהרש"ל סי' פ"ו ואף מי שאינו נזהר בכל השנה לראות אם הכוס נקי מ"מ בזה הלילה יזהר משום הידור מצוה אבל אם רואה שהכוס נקי פשוט שאין צריך הדחה ושטיפה וכן המנהג דלא כמשמעות הב"ח בהעתקתו למהרש"ל:

ושותה בהסיבה. ואם שתה בלא היסבה ע"ל סימן תע"ב סעיף ו'.

ולא ישתה יין. ה"ה שאר משקים דמשכרין כ"כ הט"ז וע"ל סו' תע"ג ולקמן סימן תפ"א:

יכול לשתות כמה פעמים וכת' המ"א והיינו דוקא שהיה דעתו על זה בשעת ברכה עכ"ל וסתמא דמילתא כשיברך על הכוס דעתו על כולו ואם הכוס גדיל ומחזיק הרבה לא ישתה הרבה ממנו כדי שלא ישכר:

אחר זימון. דהיינו להלל כדי לומר הודו בג' שאחד יאמר לשנים והם עונין אחריו אבל מ"מ א"צ לטרוח אחר זה אם אין אצלו אנשים בר חיובי דסגי לצרף לזה אשתו ובניו שהגיעו לחינוך וכן הסכמת האחרונים ואם אין כאן רק שנים שניהם יאמרו הודו כ"כ האגודה ועיין בסימן תכ"ב במ"א ס"ק ז' מבואר דדוקא בהודו שבהלל צריך שלשה משא"כ הודו שבהלל הגדול ע"ש. ולענין צירוף לברכת המזון דינו כדין שאר כל השנה הסכמת האחרונים ואם רוצה לצרף אחד מבית אחר לבה"מ ע"ל סימן תפ"ד:

ליתן לקטן רשות. ואיתא בש"ס פ"ג דסוכה דאם היה עבד או אשה וקטן מקרין עונה אחריהן מה שהם אומרין ותבא לו מאירה שעושה שלוחים כאלה וכתב מהרי"ל ואנו מניחים את הקטנים לומר כדי שלא ישנו וגם כדי לחנכם עכ"ל ולענין נשים כתבו התוספת שם דדוקא בשאר ימים הם פטורות מהלל מה שא"כ בהלל והגדה דפסח אף נשים מחוייבים כמו ד' כוסות ולפ"ז נראה דנשים אומרין הודו ועונין אחריהם וכ"כ במהרי"ל אך לפי מה שנוהגין לומר הודו בניגון נעימות קול יש לחוש למאי דאמרינן זמרי נשי ועני' גברא כאש בנעורת כדאיתא בסוטה פרק עגלה ערופה וע"ל סי' תכ"ב:

שבעה"ב מברך. אף אם יש לו אורח ע"ל סימן ר"א וכתב האגודה אמנם אין לחוש אם בירך אחר: