גמ' דבלעם דהוה כתיב ביה כו' אמר ווי שיצא זה כו'. יורישנו אל ואמר ר' יצחק מאי דכתיב גם אל יתצך לנצח אמר הקב"ה לדוד ניתי דואג לעלמא דאתי אמר לפניו גם אל יתצך לנצח מאי דכתיב יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה אמר הקב"ה לימרו שמעתתא בי מדרשא משמיה אמר לפניו יחתך ויסחך מאהל כו'. אמר ר' אמי ארבע מאה בעי כו':

מתנינן טובא בעוקצין וכי הוה כו' שכבשן בטרפיהן טהורין אמר הויה כו' ואליבא דהלכתא דכתיב סוד ה' ליראיו כו'. ואמר רבי יוחנן בתחלה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בר תלתין כו' יותר מן מאתים ועשר שנים כו'. נ"ב זה אינו דהא לא היתה הגזרה כי אם משנולדה מרים ועוד בעל כרחך לא התחיל הגלות כ"א אחר מות יוסף והו' חיה בתוך רד"ו ע"א שנה אלא צ"ל שאותו עצה התחיל מתחלת ירידתם למצרים אבל לא נגמרה הגזירה והפורענות כי אם ממרים ודו"ק:

בד"ה חגירא תרגום של פסח הס"ד:

בד"ה שמא יצא זה לתרבות רעה הוא נמחק ומתחיל הדבור לאחר שיצא כו':