**סעיף א'**בהג"ה. נ"ב נראה לי דאם הבעל יש לו קטטות עם אשתו אף אם תחלה הוא דר במקום שאשתו שם ואח"כ נסע ע"י קטטה למקום אחר אז מוכרחת האשה לילך אחרי הבעל לעמוד עמו לדין כיון דק"ל דיכול הבעל לכוף את אשתו ולילך אחריו למקום שהוא רוצה. א"כ אם לגמרי יכול להוציא' למקום שהוא רוצה מכש"כ שיכול להוציא' לפי שעה ובפרט כיון שאם הבעל רוצה יכול לומר אני אקבע דירתי כאן. ואז מוכרחת לילך אחריו אם כן גם לפי שעה מוכרחת לילך אחריו מכח מיגו דאי בעי רוצה לקבוע דירתו כאן לעולם. וכן נמי נראה באם אחד נתקשר עם חבירו להשיא בתו לבנו ובתנאי כך וכך וכתבו ביניהם תנאים כמנהג. אם א' אינו רוצה לקיים התנאי ורוצה לעשות שידוך אחר אז רשאים הב"ד לכתוב אזהרה להשני שיבואו למקום השני הרוצה לעשות שידוך אחר ולעסות עמו גמר וסוף ובאם לאו יתירו לו לעשות שידוך אחר ואין זה בכלל התובע הולך אחרי הנתבע דזה נאמר רק באם התובע רוצה להוציא ממון מהנתבע. אבל כאן הרי אין הלוה רוצה להוציא ממון מהשני רק למפטר נפשיה מקשרי התנאים ולעשות שידוך אחר כיון שלא עשה רק על תנאי כך וכך ולא קיים חבירו התנאי וא"כ אדרבה הוא בכלל נתבע. ואם השני רוצה להכריחו שלא יעשה שידוך אחר צריך הוא לילך אחריו ולהראות לפני הבע"ד שמקיים תנאו או כדומה. והרי יש ללמוד ק"ו דמה באם עקלו מעותיו בעיר התובע נחשב התובע כמוחזק בהם וצריך לדון בעירו. מכש"כ אם הלה מוחזק בשלו ממש והשני רוצה לעכב על ידו דנקרא המעכב התובע והוא הנתבע והוא ברור ונכון לדינא:

סעיף ו. ויכולין לשאול שלא מדעת בע"ד. נ"ב עיין בחיבורי לאו"ח הל' בה"כ סי' קנ"ג מ"ש שם דדוקא אם בררו רק ב' בעינין שיכולים הבוררים לברור להם עוד שלישי אז יכולין לשאול ג"כ בלי דעתן אבל אם הוא בענין שא"י לברור בלי ידיעת הבע"ד גם לשאול לאחר אינן יכולין בלי דעתן יעו"ש דברי בטוב מעם בעז"ה. כי הרי הסמ"ע כתב דזה נלמוד מזה א"כ דיו לבא מן הדין להיות כנדון וע' בש"ך סק"ר וז"ב: