Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 280
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף ב'.**נפל ללוי נכסים אחרים יחלקו אותם. נ"ב הנה זה הוי משנה מפורש בפ"ח דב"ב. דהנה הרשב"ם והרע"ב פירשו שם דמיירי שנפל לו בחייו. ובתוי"ט שם תמה עליו דמ"ט כתבו כן עיי"ש ולפענ"ד אין מקום לתמיהתו כלל דהרי לא משכחת לה בע"א דממ"נ מנין יפול לו ירושה אם מצד משפחת אביו אם הוי ידעינן משפחת אביו הוי ידעינן אם הוא אחיהם או לא ובע"כ לא מיירי שנפל לו ממשפחת אביו ורק מצד האם. ובזה שפיר משכחת לה דאמו ידועה לנו אבל אביו אין ידוע לנו או דנפלו לו מאשתו וא"כ זה לא משכחת לה רק בחייו דאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מאביו ומכש"כ באשתו ודאי אינו יורש כשמת הוא תחלה ולכך לא משכחת לה רק כשנפל לו בחייו אז משכחת לה באשתו או באמו וא"ש וזה פשוט ונכון:
סעיף דאמר שמעון אין לוי זה אחי וכו'. נשאלתי למה כאן אין יכול שמעון לטעון שלא טען שאינו אחי רק להרויח שלא יתן לו מחלקו ועכשיו מודה הוא על האמת שאחיו הוא כדברי השני ויחזור לו מחלקו והוא יחלוק עם השני ולמה לעיל בסי' מ"ז בטוען שטר אמנה הוא מבואר שם דאם בא לגבות אח"כ מהלוה דנראין אם כשטוען שטר אמנה בשעה שבא המלוה לגבות חובו יכול אח"כ לגבותו עיי"ש. שוב מצאתי אח"כ בס' נתיבות ח"ב הרגיש בקושיא זו וכתב ליישב דהיה יכול לומר איני יודע ודבריו תמוהין דהא גם בסי' מ"ז הי' יכול המלוה לומר איני יודע אם הוא פרוע דג"כ אם לא חב לאחריני אינו זוכה כמ"ש בסי' נ"ט ודוק. אמנם אנכי בחיבורי משפט צדק על חו"מ ח"ב בסי' ר"פ כתבתי ליישב הקושיא ההוא בטוב טעם ודעת בעזה"י וכאן לקצר אני צריך:
סעיף ווזה אומר לו איני מכירך נאמן. נ"ב תמי' לי על מה שלא הביאו דברי התוס' בפ"ג דב"מ שזה מקור דין זה. דמדבריהם משמע דדוקא היכא דהוי ריעותא כגון שראהו תחלה בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן אז אינו נאמן שהוא אחיו אבל היכא דליכא ריעותא נאמן לומר שהוא אחיו וצ"ע. ואפשר דהתוס' לא כתבו רק לתרץ גוף הסוגיא שם והיינו דס"ל כמ"ד מנה לי בידך והלה אומר א"י חייב דס"ל ברי ושמא ברי עדיף. ולכך הוא ס"ל כמ"ד זה הילכך אם לא היה ריעותא היה נאמן. אבל לדידן דקיי"ל מנה לי בידך והלה אומר א"י דפטור לכך שפיר קיי"ל אף בליכא ריעותא אינו נאמן ליטול בספק אבל עכ"פ יהי' מוכח מזה דס"ל להתוס' דלמ"ד מנה לי בידך והלה אומר א"י אף בלא הו"ל למידע חייב ויהי' מוכח לדידן בא"י אם פרעתיך חייב אף בלא הו"ל למידע דממ"ד ברי ושמא ברי עדיף בא"י אם נתחייבתי נלמוד מזה לדידן בא"י אם פרעתיך ודוק' היטב:
סעיף זמי שמת והניח בן וטומטום וכו'. וכן כל ודאי וספק אין ספק מוציא מידי ודאי. נ"ב הנה מקור דין זה הוא מהרמב"ם ויש לו מקום עיון ממ"ש הרמב"ם בה' מעה"ק פ' יו"ד הלכה כ"ב נטמא אחר זריקה יטבל והרי הוא טהור אף בשעת הקטר חלבים הרי הוא ספק אם חולק או אינו חולק לפיכך אם תפס אין מוציאין מידו עכ"ל. וקשה לי מ"ט לא נימא גם שם כיון דשאר הכהנים מגיע להם ודאי הקרבנות ולא הוי ספק א"כ אין ספק מוציא מידי ודאי. ואפשר ליישב זה עפ"י דברי התוס' בפ"ק דב"מ דהקשו בחצי שלי וכולה שלי נימא כן אין ספק מוציא מידי ודאי. ותירצו דהתם היבם ודאי יורש אבל כאן בשביל דהוה ודאי בחצי זה אין לו להיות ודאי בחצי האחר ע"ש. וא"כ ה"נ כיון דהטמא נמי ודאי הוי כהן ויש לו חלק בכל הקרבנות רק בקרבן זה הוי ספק אם יש לו חלק כיון שנטמא. לכך אף דשאר הכהנים הוו ודאין בחלק אחד אין להם להיות ודאין בח"ש ודו"ק: