סעיף ו' על התובע להביא ראי'. נ"ב עיין בסמ"ע וש"ך שהאריכו בזה והנה מפרש"י מס' ב"ק די"ד ע"ב ד"ה ביתמי שכתב דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי דאיכא למימר לאחר מיתת אביהן קנאן וכו'. והן אמת שדברי רש"י תמוהין דאטו אם יש עדים שקנאן אביהם מחיים יגבה ממטלטלין דיתמי והוא נגד המפורש בכמה דוכתא ובמקומו דלמ"ל שתפש מחיים אף בלא תפס אם רק ידוע שקנאן מחיים יועיל ועוד הרי בש"ס בכתובות קאמר שם הש"ס דתפיסה לא מהני רק בתבעינהו מחיים ול"ש תבעינהו מחיים בל"ז כיון שהם בידו ובודאי קנאן מחיים למה לא יגבה. ועוד תמיהות הרב' מכמה דוכתא מ"מ מוכח מפרש"י דלא אמרינן כאן כמצא כאן הי' במטלטלין אף בטוענין היורשין שמא ל"א כנכ"ה כדעת הסוברי' כן. מיהו להיפך אין ראי' מרש"י לומר דמוכח בקרקעות אמרינן כנכ"ה די"ל דכוונתו דבקרקע מסתמא יש עדים שיש להם קול ויודעין מתי קנאן משא"כ במטלטלין אבל עכ"פ במטלטלין מוכח שפיר וכעת אין להאריך יותר: שם בריש הסעיף. המחייב עצמו בדשלב"ל או שאינו מצוי אצלו וכו' נ"ב נלפע"ד דהיינו דוקא אם יכול אותו המתחייב להשיג אותו הדבר. אבל אם יש לו אונס בדבר כגון ע"ד משל מי שמכר חטין לחברו ואמר לו חטים של פלוני אני מוכר לך בכך וכך כל מדה והתחייב א"ע בחיוב גמור להעמיד לו' החטים. הנה אם יכול להשיג החטין הללו בדמים הללו שמכרו לחברו או במעט יותר אז חייב הוא לקנותן מחברו וליתנו להלוקח כיון שחייב א"ע בחיוב גמור חייב. אבל אם אין יכול לקנותן רק בהוספת דמים הרבה יותר מה שלקח הוא אצל הלוקח. א"כ כיון דקיי"ל אונס רחמנא פטרי והמתחייב לחברו איזה דבר ואירע אונס פטור ע' בסי' כ"א וסי' נ"ה וכמה דוכתא. גם קיי"ל ביו"ד סי' רל"ב סי"ב בהג"ה דאונס ממון הרב' הוי אונס. והיינו שיעור שיש אומדנא שאדעתא דהכי לא נשבע עיי"ש. א"כ ה"נ אם יש הפסד להמוכר כ"כ עד שיש אומדנא שאדעתא שיצטרך להפסיד כ"כ משלו לא הי' מתחייב א"ע להעמיד המקח הזה אז פטור מכח דאונס רחמנא פטרי' ואף אם יש מין חטים אחרים כאלו לקנותם בשוק. מ"מ כיון דעל מה שיתחייב יש לו אונס והוא פטור וא"כ הוי כאלו לא חל החיוב עליו ואינו מחויב לקנות לו חטים אחרים כן נלפענ"ד ברור ונכון לדינא: שם סעיף ו' בהג"ה אבל רבים חולקים ע"ז וכו' נ"ב עיין באו"ת מה שהקשה ע"ז וע' בהשמטות לקונטרס כינויי נדרים מ"ש ליישב בכמה אופנים עיי"ש בת"ש נ"ז: