Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 111
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ב' אעפ"י שנתרבו או נתמעטו אחר מיתת אביהם נ"ב נלפענ"ד דהא דהניח מועטין ונתרבו וכו' דאזלי' בשעת מיתה היינו רק אם לא הוי עבידי דאתי וממילא אבל מה דהוי עבידי דאתי כגון פירות דקל וכדומה וממילא בלי מחוסר מעשה זה אינו ימעט בב"ד ובזה דינו כאילו הי' מרובה בשעת מיתה וראי' מן המשנה וכל הפוסקים דנקטו הדין אם אמרו היתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו דינר אין שומעין להם אלא שמין אותם בב"ד וקשה מה קמ"ל זה הו"ל לאשמעינן רבותא יותר טפי דהרי זה גם בשעת מית' לא הוי ידענו שיאמרו כן וא"כ נהי דעכשיו אומרים כן אפי' אם היינו שומעין להם הוי כמועטין ונתרבו וא"כ לאשמעינן רבותא טפי אפי' מועטין ונתרבו ממש לא מהני מכש"כ באם לא נתרבו ממש רק שהם אומרים כן דלא מהני כיון דבתר שעת מיתה אזלינן ובע"כ מוכח דמועטין ונתרבו בעבידי דאתי ממילא הוי כאילו הי' בשעת מיתה וא"כ ה"נ כיון דבשעת מיתה לא הניח דינר הוי ידוע שמן הסתם יאמרו הבנים כן הוי כמו עבידי דאתי ולכך קמ"ל דמ"מ כיון דאינו שוין באמתלא לא מהני ותדע דהרי דעת ר"מ דבעבידי דאתי אדם יכול להקנות דשלב"ל הרי דס"ל דבעבידי דאתי הוי כאילו כבר הי' ונהי דאנן לא קיי"ל כן מ"מ בזה הרי ס"ל לחד מ"ד בש"ס סוגי' זו דמועטין ונתרבו חזר הדין בב"ד למקומו ונהי דאנן לא קיי"ל כן מ"מ בהצטרף תרווייהו דהוי עבידי דאתי ומועטין ונתרבו בזה כ"ע מודים דשייך בב"ד ועוד הי' ראי' לזה ממה דקיי"ל דפריעת בע"ח נחשב מותר דינר מכח המצוה והרי המצוה אין מקיימין רק כשמשלמין והרי זה לא הי' בשעת מיתה והוי כמועטין ונתרבו ובע"כ כיון דבשעת מיתה ידועה שיש לו הוי כעבידי דאתי ודוק מיהו ראי' זו יש לדחות די"ל דהתם הוי ממ"נ אי נימא חל מיד והוי כאילו פרעו מיד א"כ יש כאן מותר דינר מיד ואם לא נחשב כפרעו מיד א"כ שוב הרי נשאר בעת מיתה מותר דינר והוי כמרובין ונתמעטו והוי ממ"נ ודו"ק ומיהו ראי' ראשונה אתי שפיר להוכיח דין זה ובמ"ש בסוף דברינו מכח ממ"נ יתיישב מה שכתב הב"ש דאם משועבד לכתובת אבי אביהם הוי ראוי ותמה בס' בית מאיר דהרי פריעת בע"ח הוי מותר דינר וע' באבני מלואים שנדחק בזה ולפמ"ש א"ש דודאי בשביל קיום המצוה אח"כ לא נחשב מ"ד דהוי במועטין ונתרבו רק מכח ממ"נ אם הוי כפרעו מיד יש תיכף קיום המצוה ואם לא נחשב כפרעו מיד הוי כאן תחלה מותר דינר א"כ זה תינח בחוב אביהם אבל בחוב אבי אביהם ליכא ממ"נ דאם נחשב כפרעו מיד א"כ הוי כאילו פרעו אביהם בחייו אחרי מיתת אביו א"כ במותו כבר לא הניח מצוה דהוי כאילו פורע אביהם בחייו וא"ש ודוק:
סעיף ו' הי' שם יותר עד כדי כל הכתובה דינר או יותר נ"ב עיין בחיבורי לחו"מ מהדורא ג' סימן קי"א בה"ל שכ"מ סימן ר"נ שכתבנו שם די"ל טעם אחר דלכך הוי שיור מכח דיכול לומר מפייסנא הוי לי' ומחול לי וכעין דאיתא גבי פורע חובו של חבירו שלא מדעתו ולכך הוי שיור ונ"מ מזה אם הוי שיור כזה שיור לגבי מתנת שכ"מ בכולה ע"ש ודוק:
סעיף ח' מי שהי' נשוי ב' נשים וכו' נ"ב עיין בב"ש ס"ק ה' מה שתמה שאין כאן פלוגתא כלל והכל מודים שאף אם החוב יותר נוטלין כתובת בנין דוכרין וכו' וכן כתב הח"מ שם ולפענ"ד במחכ"ת לא ראו דברי הרא"ש בפ' מי שהי' נשוי שכתב שיש מן הגדולים שאמרו שאם החוב יותר מן הדינר אין נוטלת כתובת בנין דוכרין דלא נתקנה לחצאין והרא"ש הקשה שם עליהם ומשמע שם מדבריו דלדידיהו גם בשני כתובות בנין דוכרין אם החוב יותר מהדינר כיון דלאחר שיפרע החוב לא יגיע לכל אחד כל הכתובה רק מקצת ולא נתקן לחצאין והטור אזיל בשיטת הרא"ש אביו ז"ל שהשיג עליהם אבל מ"מ כתב המחבר נכון וי"א שיש חולקין עליו כנ"ל ברור ותמיה על הח"מ והב"ש שלא התעוררו בזה וכן הוא בס' שיטה מקובצת בשם י"א בהדיא ע"ש היטב ודוק: