Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 126
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א' בין שהוא כתב העכו"ם וכו' נ"ב עיין בב"ש מה שכתב דלא כמ"ש באו"ח סימן ש"ו כצ"ל ולפענ"ד לא הבנתי ראייתו שהרי בסימן קכ"ג ס"ק ה' כתב הח"מ שאם כתב ביד שמאל כשר אף שבשבת לא הוי כתב ופטור מ"מ הוי כתב לענין גט דבשלמא בשבת בעינן מלאכת מחשבת ובשמאל לא הוי מלאכת מחשבת אבל לענין גט לא בעינן מלאכת מחשבת עכ"ל והביא דבריו הב"ש בס"ק ד' א"כ ה"נ י"ל דלענין שבת בעינן מלאכת מחשבת וכיון שאינו כתב ישראל לא הוי מלאכת מחשבת וגם לא דמי למשכן ששם הוי כתב ישראל אבל בגט לא בעינן מחשבת ע"כ כשר בכתב נכרי כמו בכתב שמאל וצ"ע דברי הב"ש:
ס"ב ****נ"ב הנה מצאתי בד"מ הל' גיטין סימן קנ"ב דכתב דכל היכי דהגט כשר בדיעבד ה"ה אם לא ניתן לה עוד והוי הדרך רחוק זה הוי בדיעבד ע"ש וזה חידוש דין ונ"מ לכמה דברים ודוק ועיין בב"ש ס"ק ט' הביא חלוקי דיעות אם לזכר בקמץ ולנקיבה בסגול או להיפוך וע' בחיבורי על או"ח בהל' קה"ת סימן קמ"ג בתשובה ל"ק יאססי שם הוכחתי מן התרגום דס"ל דלנקיבה הוי בקמץ ע"ש ודוק. וע' בח"מ מה שנסתפק באם כתב על אחת אחד וה"ה להיפוך ע"ש וע' מ"ש בתשו' מ"ה סי' קנ"ו דלדעתי ודאי דפסול וה"ה בספק מה שמסופק הב"ש בשם הלבוש על אחת עשרה עשרה ואחת ע"ש ודוק:
סעיף י' ****נ"ב הנה בדין דיתצביין אם הוי תופס או תורף ואם אירע בו טעות מה דינו עיין במהדורא חית שלי סימן י"ב דרך אגב שכתבתי שם דהוי טופס ע"ש היטיב ודוק:
סעיף י"א יאריך וי"ו דתירוכין וכו' נ"ב נשאלתי ע"ד הגט אשר היה נכתב בו וי"ו דתירוכין וי"ו קטנה ולא היתה ארוכה ביותר מה דינו והשבתי הן אמת דבש"ע מבואר דצריך להאריך בוי"ו דתרוכין פטורין שבוקין יותר משאר ווין ואח"כ סיים הש"ע דאם לא האריך בווין הגט פסול אך הנה הב"ש כתב דהיינו דוקא אם הם דומין ליו"ד אבל אם יש להם תואר וי"ו כשאר ווין כשר וכן פסק הט"י מיהו הי' קשה להקל נגד הב"י וגם הוגד לי שבספר גט פשוט מחמיר בזה ולכך כיון שלא הי' בזה מקום עגון הי' נראה להחמיר אך הנה לעיין בשורש הדין אין לי פנאי כעת אולי יזכני ד' בזמן אחר לבאר יותר אך כעת נראה לדינא דאף להמחמירין היינו רק אם כל השלשה ווין לא נכתבו ארוכין דאז יש בכולם חשש טעות זה אז יש לחוש שפיר אולי וטעו לומר שהוא תרוכין דעלמא או שהיא מגרשת אותו לכל חד מהפוסקים כדאית לי' בטעמא אבל אם גבי אחד מהם נכתב וי"ו ארוך דמשמע ממנו שהוא מגרש אותה א"כ זה מעיד גם על חביריו שהכונה כן ויגיד כן עליו ריעו ואטו בעינן כל השלשה לשונות ואף בחד הוי סגי בלשון תרוכין או פטורין או שבוקין ונהי דהתיקון לכתוב כולהו מ"מ היכי דבאחד יש ידים מוכיחות ולשון גרושין ממנו שוב לא נבא לטעות באחרים ומכ"ש אם ברובין דבשנים יש ווין ארוכין ובחד לא האריך דכשר ולכך דייק הב"י בש"ע תחלה כתב שצריך להאריך כולם לכתחלה ואח"כ כתב דאם לא האריך הווין שלא האריך כולם אז אף בדעבד פסול אבל אם מקצתן האריך ומקצתן לא האריך בדעבד כשר והן אמת דמזה אין כ"כ הוכחה דאף ביודין שלא נגע כתב לשון זה והתם בחד פסול מ"מ כיון דעכ"פ אפשר לפרש כן לשון הש"ע דאינו פוסל רק באם לא האריך בכולן והיא מלתא דמסתברא לחלק כן וגם יש דעת הט"ז וב"ש דבכל ענין כשר נראה לסמוך להקל כה"ג היכי שכבר חתמו העדים א"ע שא"צ לכתוב אחר רק ינתן לה כך כנלפע"ד נכון וברור כעת ואולי יזכני ד' בזמן אחר לבאר יותר ודו"ק היטב:
סעיף יט אם כתב וישראל אל"ף למ"ד באחד וכו' ודוקא בדיעבד וכו' נ"ב מה שקשה על זה ועל מ"ש הרמ"א גם בסימן קנ"ה סט"ז דמה שכתוב נשאר חסרון בטופס עיין מ"ש ליישבו בסימן זה סעיף יו"ד בחבורי לאה"ע מ"ד סימן ל"ח ייע"ש ודו"ק: