Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 139
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ג' וכו' נ"ב עי' ב"ש ס"ק א' ואם נתן לה גט בחצרה שלא מדעתה והיא עומדת אצל החצר ואמר לעדים כו' מסופק הרשב"א בזה כו' והא דכתב המחבר בסעיף ג' נתנה בחצרה שלא מדעתה והיא אינה עומדת הרי זו ספק מגורשת משמע אבל בעומדת אצל חצרה אף שלא מדעתה הוי ודאי גרושין והא הרשב"א מסופק בזה י"ל דשם מיירי במקום יבום ע"כ בעומדת אצל חצרה הוי תרתי לטיבותא חדא די"ל דניחא לה ואף באינה עומדת כלל היא מגורשת ואף אם לא ניחא לה מ"מ הא היא עומדת אצל חצרה וי"ל כסברת הרשב"א דהוי חצרה כידה דמהני אף באמר לעדים רק באינה עומדת הוי ספק מגורשת במקום יבום וספק של הרשב"א שכ' הב"ש מיירי שלא במקום יבום וודאי שלא ניחא לה ע"כ הוי רק ספק אי דמיא לידה ממש ומהני באמר לעדים כו'. ועיין בט"ז מה שהקשה דברי המחבר אהדדי שכאן משמע שהוי ספק מגורשת ולעיל בסעיף ב' משמע במה שהביא דברי הרמ"ה שאין מגורשת כלל באין עומדת והניח בצ"ע כו' ובמחכת"ה דבריו תמוהין ולא עי' בב"י שכאן מיירי בסעיף ג' במקום יבום ע"כ הוי ספק דשמא ניחא לה וכן הביא הב"י והב"ש להדיא אבל בסעיף ב' מיירי שלא במקום יבום ע"כ אין מגורשת כלל. אך לפי' הלבוש קשה קושיות הט"ז שפיר זה נראה לי:
סעיף י"ב עיין ב"ש ס"ק י"ב מ"ש שמדברי הרמב"ם אין ראי' כו' כ' שלא כדברי הטור שמדברי הטור משמע להדיא שכ' והרמב"ם כ' כו' משמע מדבריו להדיא שחולק הרמב"ם על התוס' וס"ל דאויר כלי אינו קונה דלא כהתוס'. אך לפענ"ד דברי הב"ש נכוני' ואדרבא לפענ"ד משמע דהרמב"ם ס"ל דאויר קונה כהתוס' דלכאורה קשה מי הכריח להרמב"ם לפרש דמיירי שאין להפנימית שוליים וצריך לומר שנפל הגט ונח על צדו והוא דוחק לכאורה ומ"ט לא פירש דמיירי שאין להחיצונה שוליים ואתי הכל כפשוטו. אך נראה דזה דחקו להרמב"ם דהי' משמע לי' לישנא דנח שבש"ס דבעינן דוקא עד שיניח דלא כהתוס' והי' קשה דמ"ט באמת אין די שיהי' באויר דהא אויר כלי קונה לזה הוכרח לפרש דמיירי שאין שוליים לפנימית ע"כ אין קונה באויר כמ"ש הב"ש ומוכח דס"ל כפי' התוספות. שוב האיר ה' עיני ומצאתי לבעל מגדול עוז שכ' כן שמכח קושיות התוספות הוכרח הרמב"ם לפרש כן והוסיף בטעם נכון דמש"ה אין קונה באויר דמשום שאין לה שוליים מקרי אויר שאין סופו לנוח ע"כ אין קונה ות"ל ית"ש שכוונתי לדעתו הרמה ומהתימה על הב"ש שלא ראה דברי המגדל עוז ומ"מ היוצא לדינא דהרמב"ם ס"ל נמי דאויר כלי קונה כן נראה לי:
סעיף י"ח אבל נתנה בחצרו של אדם אחר אינה מגורשת כו' נ"ב נראה מדלא כ' המחבר כאן דאינו גט עד שיגיע לידה כמו שכ' לעיל בנתן ליד עבדו וכ' לה שטר מתנה ולא היה כפות מזה מוכח דהמחבר מודה דכאן לא מהני במה שתטול הגט מן החצר דהוי כטלי גיטך מעל גבי קרקע ול"ד לנתן ליד עבדו אף שבשעת נתינה הי' העבד שלו ומ"מ די שתיטול מן העבד ומגורשת בזה דשם במה שנותן לה העבד אח"כ מקרי נתינה חדשה כמ"ש הב"ש ולא הוי כטלי גיטך מעג"ק ואז הוי כנתן בחצרה ואח"כ באה שם כן מהני אם נוטלת לידה אבל אם נתן לחצר של אחרים ואחרים נתנו לה החצר אבל הוא לא נתן לה כלום אח"כ ונתינה הראשונה לא היתה נתינה כלל דאז לא הוי עדיין החצר שלה ושפיר הוי טלי גיטך כו' ע"כ צריך שיטול הימנה ויחזור ויתן לה וזה לא הי' צריך המחבר להשמיענו דפשיטא דמהני כן נראה לי ברור: