סעיף י' בהג"ה ויש מסתפקים וכו' נ"ב עיין בח"מ וב"ש ועיין בתשובתי לאהע"ז סימן ד' לק' טרנפאל במהדורא ד' שלי סימן ס"ו מ"ש שם דזה הוי שיטת רש"י קדושין ד' ס"ח ד"ה נימא קסבר רבינא דמשמע שם דבנכרי ועבד הבא על ב"י בעי גירות הולד ובדף ע"ו ד"ה ופרכי' משמע להיפוך וישבתי שם בזה דס"ל כדעה זו ומדרבנן קאמר ייע"ש ודו"ק:

סעיף כד מותר אדם באשת חמיו וכו' ויש מי שאוסר נ"ב הנה האחרונים הביאו דאם נשאת עפ"י הוראת חכם מפורסם לא תצא ונראה דוקא אם לא אסר לו חכם אחד תחלה בזה נדון כשוגג וכאונס בדבר ולכך לא תצא אבל אם כבר שאל לחכם אחד ואסר אף שאח"כ שאל לחכם אחר והותר וודאי תצא דזה לא נחשב שוגג רק פושע נושא בעבריניות וכל דנשא בעבריניות תצא וכעין שאיתא לקמן בסי' י"ז גבי מים שאין להם סוף וכן לעיל סי' י"א דכל היכי שהתרו בו וכנס לא מיקרי דעבד ותצא עי"ש וה"ה בזה ואף אם החכם המתיר הוא גדול ומפורסם יותר מן האוסר מ"מ לא נקרא דעבד ואונס דכל שראה שאסר לו חכם אחד ומכש"כ ב"ד של ג' לא הי' למהר ולעשות מעשה והו"ל לאסוקי אדעתיה דיש בזה עקולי ופשורי ולא הו"ל למהר לעשות מעשה ולכך לא מחשב שוגג רק פושע ותצא כנפלע"ד נכון וברור שוב ראיתי בד"מ סי' יו"ד סק"ד בשם תשובת הרא"ש שם מוכח לכאורה להיפוך וצ"ע ודו"ק: