Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 38
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ב' כל תנאי וכו' ואלו הן שיהיה כפול וכו' נ"ב הנה דעת הרמב"ם דבמעכשיו א"צ ת"כ ודיני תנאי והקשו עליו האחרונים ממ"ש בש"ס יבמות דקאמר שם דכ"ע יש תנאי דחליצה רק דפליגי אם בעי' ת"כ והרי בחליצה ודאי חל מעכשיו דלחול אחר זמן לא שייך בחליצה ולמה בעי' ת"כ וכן הקשו מאם מתי יהא גט דהוי נמי במעכשיו דאין גט לאחר מיתה ייע"ש ולפענ"ד נראה ליישב בעזה"י די"ל הטעם דבמעכשיו לא בעי' ת"כ היינו דהתוס' כתבו בפ"ה דכתובות דהטעם דבעי' דומיא דב"ג וב"ר דבלא"ה הוי פטומי מילי ולכאורה קשה הרי עכ"פ הוי אומדנא דמוכח שרצונו בכך והיכי דהוי אומדנא לא בעי' דיני תנאי וכמ"ש הרא"ש ר"פ יש נוחלין אך י"ל כיון דהמעש' הוי על אחר זמן נהי דהשתא רוצה בכך אולי אח"כ ישתנה דעתו וירצה לחול בלי תנאי ולכך אם כפל התנאי חזי' דהתנה דוקא כן אבל אם לא כפל ובא רק מכח אומדנא בזה אמרי' דעל להבא ליכא אומדנא דאולי אח"כ ישתנה דעתו וימחול התנאי א"כ תינח היכי שרוצה שיחול המעשה אח"כ אבל אם אומר מעכשיו שרוצה שהמעשה יחול עתה ועתה הוי עכ"פ אומדנא דעתה רוצה דוקא באופן זה לכך לא בעי' ד"ת דמהני מכח אומדנא א"כ תינח היכי דהוי דבר הרשות אבל בחליצה כיון דהוי מצוה אם אינו רוצה לייבם וא"כ אם מתנה תנאי בחליצה הוי כעין לבטל המצוה לכך ס"ל דלא התנה וכפל ליכא אומדנא דדוקא קאמר כיון דהוי לבטל המצוה ואדרבא הוי אומדנא שאינו מכוין רק לפטומי מילי לכך דומה לשאר מעשה דהוי על להבא דליכא אומדנא ובעי' דיני תנאי וא"ש ודוק ולכך גם מאם מתי לא קשיא כיון דבאמת היבום הוי טובת המת כמ"ש התוה"ק יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו בישראל וא"כ אם מגרשה שלא תזקק ליבם הוי נגד טובתו וליכא אומדנא ומסתבר יותר דהוי פטומי מילי להניח דעת אשתו לכך בעי' ת"כ וא"ש שיטת הרמב"ם בעזה"י ודוק והנה מ"ש לעיל לדמות אם מתי יהי' גט לדין תנאי חליצה ולכאורה אין לו דמיון דבשלמא בחליצה אם נימא דאין תנאי כיון דלא כפל אז יהי' חליצה לגמרי והוי קיום מצוה וליכא אומדנא אבל באם מתי הרי אם לא יועיל התנאי בלי כפל יהי' גט לגמרי וסוף סוף לא יהי' טובתו אך א"ש דברינו בעזה"י דהכונה שמוכח שמחמת ששנא לה מגרשה וכיון דשנאה מה שמוכח שדעתו שאם לא ימות לא יהי' גט כיון דלא כפל הוי רק פטומי מילי והוי גט בכל ענין דאם הוי הכונה רק אם ימות א"כ הי' הכונה רק לטובתה ואיך יעזוב טובה שלו ויבקש טובתה דהרי אם ימות בלי גט יהי' לו יותר טובה דאולי יהי' מייבם ובודאי דנפשי' עדיפא לי' ובע"כ מכח שנאתה עושה כן ולכך הוי פטומי מילי וליכא אומדנא רק הוי אומדנא להיפוך לכך בעי' דיני תנאי וא"ש בעזה"י ודוק היטב. והנה בדין אם בתנאי דלשעבר בעי' דיני תנאי עי' במשלמ"ל ובאבני מלואים סי' יו"ד וע' במהדורא ו' שלי סי' ס"ג בתשו' ל"ק טרנפאל קנה מקומה בהל' גיטין סי' קמ"ג ייע"ש בעזה"י ודוק:
באותו סעיף בהג"ה הזכיר לאו קודם להן וכו' נ"ב הנה בדין לאו קודם להן עי' בתוס' גיטין ובקדושין וע' בט"ז בהקדמה ומה שהקשה על זה וע' בחבורי לתורה בעזה"י פ' נצבים שנת תר"ה מ"ש בישוב דבריהם חוץ ממ"ש בחבורי לה"ל קדושין ייע"ש בעזה"י ודוק:
סעיף ד' י"א דלא בעי וכו' ארבעה דברים וכו' נ"ב קשה ליה מ"ט לא הביאו דעת הרא"ש פ' י"נ אות מ"ח שהעלה מן הירושלמי דאף לר"מ דס"ל דבעי' ת"כ מ"מ בעריות מחמיר וס"ל דחולץ אף בלי ת"כ דחומר הוא בעריות ייע"ש ודוק:
סעיף ה' בהג"ה דכל המתנה עמש"ב וכו' תנאו בטל וכו' נ"ב עיין בחבורי ליו"ד מהדורא ג' בתשובתי ל"ק טולטשין ביו"ד סימן ק"ס הל' ריבית מ"ש שם ליישב החילוק בין זה ובין ע"מ שתאכל בשר ייע"ש ודו"ק בעזה"י בטעם נכון ודוק:
סעיף לד המקדש את האשה וכו' אע"פ שחזרו בתוך כדי דיבור וכו' נ"ב הנה דעת הב"י דאף בהני דתכ"ד לאו כד"ד מ"מ היכי דהוי דיבור אחד עדיף וכבר הארכתי בזה בעזה"י בכמה דוכתא וכעת נראה ראי' מוכרחת דלא כוותי' מן הש"ס בשבועות (ד' ל"ב ע"ב) דקאמר אלא לר"י רישא תכ"ד וסיפא תכ"ד תרתי למ"ל ומהו פריך דלמא רישא מיירי שהי' דיבור אחד ממש שתיכף אחר דבור הראשון כפר השני ולא הוי הפסק כלל ובסיפא קמ"ל אף שהי' הפסק רק שהי' תכ"ד נמי מהני ובע"כ דאין לחלק רק אם לאו כד"ד אף דהוי דיבור אחד נמי לא הוי כד"ד ואם בדיבור אחד הוי כדיבור גם בזה הוי כדיבור ודו"ק אך עדיין לא הונח לי הסוגיא דהרי יש תכ"ד קטן ויש תנ"ד גדול א"כ דלמא רישא מיירי תכ"ד קטן וסיפא תכ"ד גדול וצע"ג ובהיותי בזה עלה בלבי ליישב קושיות התוס' שם בשם הר"י מאורלייניש דגם מרישא מוכח דהודאה וכפירה הוי אחד דאל"כ הרי כבר כפר הראשון ייע"ש ולפענ"ד א"ש דמצינו בכמה דוכתא דמה דהוי אחד צורך דבר אחר נחשב כמותו והנה מה דהוי ס"ד דבהודאה וכפירה לא הוי כדיבור היינו מכח דהמה ענינים נפרדים ואין להם דמיון וא"כ תינח בהודאת השני דאין בו שייכות לכפירה אבל בהודאת הראשון הוא שייך לכפירה דהרי אם יועיל הודאתו יתחייב השני בכפירתו ויהי' נחשב כפירה ואם לא יועיל הודאתו לא נחשב הכפירה של השני לכפירה א"כ הוי הודאת הראשון לצרף כפירת השני לכפירה ראשונה לכך הוי מעין כפירה אחת לכך בזה הוי הודאה תכ"ד דהוי צורך כפירה להיות כפירה וכפירה אבל בהודאת השני דלא הוי צורך כפירה הוי ס"ד דלא הוי כדיבור דמי לכך קמ"ל וזה הדבר נכון הוא בעזה"י ודו"ק היטב ועיין בח"מ מ"ש בדין זה ועיין במהדורא ח' שלי סימן פ"ה בתשובה שלי קנה מקומה בהל' קדושין סימן כ"ז מ"ש להשיג עליו באריכות בעזה"י ודוק:
סעיף לו ואם מת קודם שיתקיים התנאי וכו' נ"ב עי' בבית מאיר מה שהקשה וע' מ"ש ליישב זה בחיבורי משפט צדק לחו"מ מהדורא ג' סי' ש"ל בתשובה ל"ק זבאריז קנה מקומו בחו"מ סימן רמ"א וע' שם חידוש דין היוצא משם השייך לכאן ייע"ש בעזה"י ודוק: