Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף יב או שהשיאו רבו ישראלית וכו' נ"ב ע' בב"י שכתב שהיא רק דרבנן ומה שקשה ע"ז מן הש"ס ע' בפ"י גיטין ד' נ"ח וע' מ"ש בזה בעזה"י בחיבורי טוטו"ד מהדורא ד' ביו"ד סי' רס"ז הל' עבדים סי' קס"א ייע"ש ודו"ק:
סעיף יד בהג"ה אשה שנתעבר' מבעל' סוף סיון וכו' נ"ב הנה בדין אשה שטבל' ביו"ד ניסן וילדה ב' כסליו והיתה גרושה מבעל' ע' מ"ש בזה בתשוב' ל"ק קאלמייא קנה מקומה בסימן י"ג בדין מינקת דרך אגב במהדורא ז' שלי סימן רנ"ה ייע"ש ודו"ק:
סעיף יט ואם באו על בת ישראל בין פנויה בין אשת איש הולד כשר וכו' נ"ב הנה אם בעי הולד גירות או לא ע' בספר חמדת שלמה סי' ב' שנתלבטו בזה חכמי הדור ובתשובתי מה"ת בהשמטות העליתי דבא"א בעי גירות ובפנוי' לא בעי גירות ובתשו' ל"ק טרנפאל באה"ע סימן ד' במהדור' ד' שלי סי' ס"ו העליתי דמדרבנן בעי גרות בכל ענין ייע"ש כי טוב הוא ובחיבורי חכמת התורה פ' אמור שנת תר"ז וע' מ"ש בתשו' ל"ק טשודנוב קנה מקומה באהע"ז סי' ה' במהדור' ט' שלי סי' רנ"ט ייע"ש בעזה"י ושם הראיתי פנים לכאן ולכאן וכעת נראה ג"כ להביא ראי' לכאן ולכאן ומתחל' אביא ראי' דבעי גירות ממ"ש בכתובות (ד' מ"ד ע"א) במשנה הגיורת שנתגייר' וכו' היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבריו וקשה איך פסק ותנא הרי היא כבת ישראל לכל דבריו הרי משכחת לה גם בהורתה ולידתה בקדושה שאינה כבת ישראל לכל דבריו כגון אם זנתה אמה מן הנכרי א"כ נהי דנכרי שבא על בת ישראל הולד כשר מ"מ אין לה אב כיון דהולד כמותה וא"כ עכ"פ אין לה פתח בית אב ובפרט דרישא מן הסתם מיירי שנולדה מן הנכרי דהן אמת דגם נכרית שזנתה מישראל נמי הדין כן כיון דולד שפחה ונכרית כמותה מ"מ מדנקט סתמא משמע דמיירי בסתם גיורת שילדה מן הנכרי נמי מיירי א"כ ממיל' מדמחלק בין הורתה ולידתה בקדושה או לא משמע בחד גווני מיירי ומיירי נמי שנבעלה מן הנכרי ואיך אמר הרי היא כבת ישראל לכל דבריו ועוד א"כ הו"ל לחלק בין הורתה ולידתה בקדוש' בזה עצמו בין זנתה מן הנכרי או לא דמן הנכרי יש לה (מאה כסף) ואין לה פתח בית אב ומישראל יש לה פתח בית אב ועוד קשה יותר בש"ס דפריך ואימ' הורתה ולידתה בקדוש' ומשני ההיא ישראלית מעלייא הוא ומהו משני אכתי דלמא קמ"ל אף בזנתה מן הנכרי הוי כן ובע"כ מוכח דבכה"ג בעי גירות וא"כ זה הורתה ולידתה שלא בקדוש' וגרע מגיורת שנתגיירה בתה עמה דבזה גירות שלה מהני גם לולד לכך משכחת לה הורתה שלא בקדוש' ולידת' בקדוש' אבל בבת ישראל שכבר היא ישראלית אז ודאי בנכרי הבא על בת ישראל הוי הורתה ולידתה שלא בקדוש' כיון דאח"כ בעי גירות וא"כ היינו חולק המשנ' ממש אם הוי הורתה ולידתה שלא בקדוש' ואם הוי בקדוש' בע"כ לא משכחת לה רק בבא עלי' ישראל לכך קאמר שפיר דישראלית מעלייא הוא וזה ראי' ברורה לפענ"ד ודוק היטב וכעת אני רואה ראי' ברורה להיפוך דלא בעי גירות והוא ש"ס מפורש במשנ' בכורות פ' יש בכור ובש"ס שם ד' מ"ז ובטוש"ע סי' ש"ה דנכרי הבא על בת ישראל הולד חייב בפדיון בכור דהוי פטר רחם ואי ס"ד דבעי גירות א"כ גר שנתגייר כקטן שנולד דמי והרי אין לו אחוה וקרבות ואין כאן פטר רחם ואדרב' מוכח שם בש"ס ד' מ"ז במ"ש לא תימא למ"ד אין מזהמין את הולד אלא אפילו למ"ד מזהמין את הולד וכו' ובין לפרש"י בין להתוס' שם מוכח שם דאף למ"ד דהולד פסול מ"מ גרות לא בעי מדחייב הוא בפדיון רק דהוי ממזר וכמ"ש שם בש"ס דלוי פסול מקרי ואם בעי גירות אינו לוי כלל ובע"כ דלא בעי גירות וחייב בפדיון והנה לפמ"ש במהדור' ד' שלי (שציינתי פה) דמדרבנן בעי גירות הוי ניחא קצת די"ל כיון דמדאוריי' בעי גירות חייב בפדיון אבל עכ"פ מוכח דמדאוריי' לא בעי גירות וז"ב ותמוה על השעה"ת וס' חמדת שלמה שמדברים מדין זה ולא הרגישו בש"ס הנ"ל ודו"ק היטב:
סעיף כו פנויה שנתעבר' וכו' נ"ב ע' במהדור' שלי ליו"ד סימן א' בחבורי סי' צ"ה מ"ש שם בדין זה ובדברי הב"ש בסעיף זה מ"ש שם בעזה"י דרך אגב בתשו' למדינת אונגרין ייע"ש ודו"ק וע' מ"ש בזה באריכות בסי' י"ג בדין מינקת בתשו' ל"ק בוטשאטש שם הארכתי בעזה"י בישוב דברי הרמב"ם ובישוב דברי הב"ח שהביא הב"ש כאן ובפלפול בגוף הסוגי' ביבמות מקור דין זה ייע"ש בעזה"י ודו"ק:
סעיף כז ארוסה שנתעברה וכו' והוי בנו ליורשו וכו' נ"ב עי' בח"מ ס"ק כ"ח מ"ש בשם הב"ח דאסורה אח"כ לכהן והח"מ תמה עליו וע' מ"ש בתשו' ל"ק טרנפאל באהע"ז סי' ד' במהדורא ד' שלי סי' ס"ו ליישב דברי החכם שהביא הב"ח ונתתי טעם לחלק בין הולד לבינה ייע"ש ודו"ק:
סעיף כ"ט אבל האב שאומר וכו' נאמן לפסלו וכו' נ"ב הנה אם אינו אומר בודאי רק בספק שאולי אינו בנו וכן אם אין אנו יודעים אם הוי רוב בעילות שלו או לא והוא טוען שלא הי' רוב בעילות שלו וכן בדיימא מעלמא אבל לא מרבים רק מאחד מה דינו ע' מ"ש בכל זה בתשובתי קנה מקומה בהל' כתובות סימן ע"א במהדורא ששי שלי סימן קנ"ח ייע"ש ודו"ק:
סעיף ל' האומר על עצמו וכו' נ"ב ע' מ"ש בביאור לשון הרמב"ם בדין זה בפט"ו מהא"ב הל' ט"ו וט"ז וכל פרטי דיני בזה בתשובתי ל"ק בראדשן קנה מקומה בהל' יבום סי' קנ"ז במהדור' ה' שלי סי' קכ"ב ייע"ש שהארכתי בזה בעזה"י בפלפול גדול ודו"ק:
סעיף לד אם לא טבל וכו' נ"ב ע' בב"ש שהביא דעת התוס' דלענין ניזקין ברוב ישראל משלמין לו נזק שלם והה"מ חולק בזה וע' בחיבורי משפט צדק על חו"מ סימן א' בהשמטות שלי סימן מ"ז במה"ת שם הבאתי ראי' מן הש"ס דשבועות ד' ל"ד גבי ש"מ ס"ל לריוה"ג משביע עידי קנס פטור שם הוכחתי כדעת התוס' ולא מטעמייהו רק כיון דלא נולד הספק לענין ממון רק בעלמ' ממילא אזלי' בתר רובא והוי ישראל וממיל' מוציאין אף ממון ע"י רוב זה ייע"ש ראי' ברורה לזה בעזה"י דבכה"ג הולכין במא"ה ייע"ש ודו"ק ובחיבורי מילי דנזיקין על מס' ב"ק (ד' ט"ז ע"ב) הוכחתי שם דלא כטעם התוס' רק אף שלא בא מדעת בעלים נמי לא אזלי' בתר רובא בממון ייע"ש ולכך לולי הוכחתינו בחו"מ הנ"ל מטעם אחר הוי נראה עיקר כדעת הה"מ אך לפי הוכחתינו הנ"ל העיקר לדינא כהתוס' ולא מטעמייהו ייע"ש ובחיבורי הנ"ל על ב"ק פ"ב די"ז ע"ב הארכנו שם נמי בזה וכתבתי טעם אחר לדין שלהם ומה שיש לתמוה עליהם ייע"ש שהארכנו בזה בעזה"י ודו"ק: