Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 41
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ב' המקדש וכו' נ"ב עי' בב"ש ס"ק ב' מפורש הטעם דקי"ל כל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו והנה קשיא לי בש"ס זבחים משנה ג' ב' שאחזו בסכין ושחטו פטורין אחזו באבר והעלוהו חייבין וקשה לי לדברי ר' יוסי שמבואר שם בסיפא דס"ל דהעלה וחזר והעלה פטור ואינו חייב אלא אחת אף דהיה לו ידיעה בנתיים ובע"כ הטעם דבעינן שיהיה כולו שלם ולא חסר וא"כ למה יתחייבו שנים שהעלו הרי אינו בזאח"ז דאם העלה וחזר והעלה פטור בין הוא בין אחר כיון דהטעם הוא מכח דאינו שלם א"כ מה לי הוא מה לי אחר יהיה פטור א"כ אף בב"א יהיו פטורין דכל שאינו בזאח"ז אפילו בבת אחת אינו והנה על המשנה לק"מ די"ל דהך רישא נמי דברי ר"ש הוא דמחייב בהעלה וחזר והעלה והוי בזאח"ז ולר"י י"ל באמת שנים שהעלו פטורין אך על הרמב"ם קשה דהוא פסק כר"י ופסק בשנים שהעלוהו חייבין וקי"ל דכל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו ולו יהא דהרמב"ם פסק כר' יוחנן דבכמה אברים חייב על כל אחד עכ"פ באבר אחד פסק כר' יוסי דהעלה וחזר והעלה פטור עי' שם בכ"מ פ' י"ט מה"ל מעה"ק (הל' י"א) ולמה פסק שם בב' שאחזו באבר אחד והעלוהו חייבין הרי באבר אחד אינו בזאח"ז וא"כ אפי' בב"א אינו וצ"ע ודוק:
סעיף ג' וי"א שאף נכריות אינם מקודשות וכו' נ"ב עיין בתשובתי ל"ק אקרמאן במהדורא ה' שלי סי' רנ"ב מ"ש דהיינו דוקא אם אינו עסוקין באותו ענין אבל אם היו עסוקין באותו ענין גם הרמב"ם מודה דהנכריות מקדושות אך זה רק לטעם הה"מ בדעת הרמב"ם לא לפי טעם הר"ן ייע"ש בעזה"י ודו"ק. הנה הה"מ כתב ליישב דברי הרמב"ם דלא תקשה ממה דקי"ל קני את וחמור קנה מחצה והוא דדיבור אחד שאני וכו' [וכבר הארכנו בזה בכמה דוכתא] וכעת תמוה לי מן הש"ס פ"ק דגיטין (ד' ח' ע"ב) גבי איבעיא להו כל נכסיי קנויין לך וכו' ומוכח שם לרבא וקי"ל כוותי' אפי' בדבור אחד פלגינן דבורא וסברת הה"מ נראה שהיא סברת אביי ורבא ס"ל אפי' בדבור אחד פלגינן דבורא ואין לומר דהתם למילי דרבנן כגון בפני נכתב שאני אבל בדאורייתא מודה דלא פלגינן דבורא דא"כ מה קאמר שם הש"ס כמאן כר"ש וכו' הרי י"ל דאתיא אף כר"מ ור"מ מיירי לענין דאורייתא אם נעשה משוחרר בזה לכך לא פלגינן דבורא כיון דהוי דיבור אחד אבל רבא מיירי לענין דרבנן י"ל דס"ל פלגינן דיבורא ובע"כ דאין לחלק בזה א"כ מוכח דלא כהה"מ ודו"ק והנה בהיותי בזה ראיתי מה שהקשו התוס' שם ד"ה הדר אמר אביי שכתבו פירוש לא משום קושיא דרבא חזר בו דאביי לא חשיב לי' פרכא דסבר לא פלגינן דבורא דאקושיא דרבא לא משני מידי וכו' ולפענ"ד ודאי משום קושיא דרבא חזר בו והוא דהנה דדבור אחד כיון דלא פלגינן דבורא י"ל ב' אופנים או מגו דחייל אהא חייל אהא או להיפוך מגו דלא חייל אהא לא חייל אהא ולכך תחלה הוי סבר אביי דמהני מגו להוציא ממון מחזקתו ולכך אמר כיון דקנה עצמו קנה נכסים אבל רבא ס"ל דלא מהני מגו להוציא ממון מחזקתו דומה למה דקי"ל מגו להוציא לא אמרי' כן ה"נ בזה ולכך פריך דנכסים לא לקני דלא מהני מגו להוציא ממון מחזקתו ולכך שוב כיון דרבא חידש דלא מהני מגו להוציא ממון מחזקה א"כ לא שייך לחול בכולן שוב ראוי לומר להיפוך מגו דלא חייל על זה לא חייל על זה כיון דלא פלגי' דיבורא כיון דהוי דיבור אחד ולכך שפיר מכח קושיות רבא הדר בי' ודוק ושוב ראיתי בבית מאיר סימן מ"א נראה דרמז רמיזה לסוגיא הנ"ל וכדעת הה"מ אך כתב שם דרך רמיזה ואני ביארתי הדבר נכון בעזה"י ודוק היטב: